מוזמנים להירשם ל- http://www.youtube.com/c/שירעד ◁ וללחוץ על הפעמון 🔔. כך תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן. תודה. מילים: יעקב אורלנד (2002-1914) | לחן: מרדכי זעירא (1968-1905) | אקורדיון: גיל אלדמע (2014-1928) | שירה: אילקה (הלל) רוה (2002-1916) - Hillel Raveh | שנת כתיבה והלחנה: 1942. יעקב אורלנד ומרדכי זעירא חיברו את "שיר החיִ"ל" ("Shir HaChail") בשנת 1942, זמן קצר לאחר שהתגייסו ליחידות העבריות של הצבא הבריטי. בשיר עולה הזיקה שבין השואה ("דמנו נהר ואשד") לבין לחימת החייל העברי לנקמת דם אחיו שנרצחו. מייד עם פרסומו נפוץ השיר בארץ ומחוצה לה. לשיא תפוצתו הגיע לאחר הקמת החטיבה היהודית הלוחמת (החיִ"ל), היא הבריגדה היהודית, ואף הפך להמנון החטיבה. קיימת שמועה, לפיה חנה סנש שרה את השיר בתאה לפני הוצאתה להורג. סיפר יעקב אורלנד: "בשעתו כל השירים שכתבנו (אורלנד וזעירא - ש.ע) היו מושרים. למשל, בתקופה שהיינו יחד בצבא הבריטי: אז יסדנו יחד להקה צבאית עברית, הלהקה הצבאית הראשונה (נקראה על-ידי הבריטים "Palestine Concert Party" - ש.ע), ואנחנו היינו שנינו חברים בלהקה הזאת. בלהקה עצמה (שנוסדה ב-1942) - את המוסיקה להצגות חיבר זעירא ואני הייתי מחבר את הטכסטים והשירים השונים, ומאז עוד נשארו שירים. את השירים של הלהקה ההיא שרו גם בחלקם החיילים העבריים בצבא הבריטי וגם אח"כ בקהל הרחב. למשל 'שיר החיִל (שיר הבריגדה: 'דמנו נהר ואשד...'). אז השיר הזה היה נפוץ ושרו אותו רבבות גם בארץ וגם בחו"ל." (ד"ר ציפי פליישר: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", 1964, חלק ב': דוקומנטציה, עמ' 373). ועוד סיפר יעקב אורלנד (בתכנית הרדיו "שלא יגמר לעולם". שודרה ב-1999, בעריכתה ובהפקתה של עפרה הלפמן): "באותו הזמן גם אני התגייסתי לצבא הבריטי. בין שאר החברים שהתגייסו איתי היה גם חברי, מרדכי זעירא. היינו בארץ, היינו במצרים, היינו באיטליה. כעבור זמן חיברתי שיר עם זעירא שקראנו לו שיר החיִ"ל. חי"ל היה ראשי תיבות של החטיבה היהודית הלוחמת. השיר הזה היה אהוב מאד בשעתו על חנה סנש ועל חבורת הצנחנים שיצאו יחדיו לדרך שממנה חזרו רק מעטים. השיר הזה חובר מייד לאחר הגיוס שלנו ליחידות העבריות של הצבא הבריטי, והפך במרוצת מלחמת העולם (השנייה – ש.ע) לאחד הלהיטים הנודעים ביותר של הלוחמים היהודים. לקראת סוף המלחמה הוא הוכתר להמנון של הבריגדה היהודית, החטיבה היהודית הלוחמת. בספר 'חנה סנש' בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב-1967, בעריכתו של משה ברסלבסקי, כותב אחד הצנחנים היהודים מארץ-ישראל שהוצנחו ביוגוסלביה, ראובן דפני שמו: 'כשנתבשרנו שעלינו להיות נכונים מייד ליציאה, עוד הלילה, אחזה את חנה חדווה גדולה, והחילונו לשיר את השיר, שהיה אהוב על כולנו בתקופת השליחות, ובפרט על חנה. השיר הפך במרוצת הימים לקבוצתנו לכמעין המנון - 'עלי-נא, עלי, / שלהבת שלי, / בדם חללייך הדליקי נא-אור! היי-נא, היי, / שלהבת שלי, / בפי חייליך מזמור'. לימים נפוצה השמועה, כאילו נשמע ערב הוצאתה להורג של חנה סנש בכלא ההונגרי קול שירת אישה עולה מאחד התאים, שזימר את צלילי 'עלי נא, עלי...'. היה זה סימן מובהק לצנחנים הכלואים שהקול קולה של חנה. למחרת בבוקר נשמע בחצר הכלא מטח יריות, וכעבור שעה הופיע קצין הונגרי, שהודיע להם שחברתם, חנה סנש, הוצאה זה עכשיו להורג.' כל ימיי תהיתי על משמעותו של המושג שכר סופרים, שלא תמיד זכיתי לו בממש, במובנו הסמלי, כמובן. נדמה לי, כי אין ולא יכול להיות שכר סופרים נעלה יותר, מן הידיעה המלווה את מחשבתי, כי פרי-עטי זכה להיות מופגן ומושר בפי נערה, שסיכנה והקריבה את חייה בדעה שקולה וצלולה, למען חיי עמה וחרות האדם." הרב הצבאי הראשי של הבריגדה, הרב יעקב גיל, ששימש גם הרב של הלהקה הצבאית העברית, סיפר, כי היה פותח את תפילת יום השישי עם שיר של אורלנד. בהם "שיר החי"ל", "שיר הלגיונות" ("צבא, צבא, מה טובו אוהליך"), ו"הגדודנים" . התפילות התקיימו בבית הקולנוע של סרפנד. (מתוך "חיים שכאלה" עם יעקב אורלנד, 16.9.1985). השיר ותוויו נכללו בשנת 1943 בשירון "מזמורים לחייל היהודי", בעריכת ישעיהו שפירא (תל אביב: הוצאת הועד הארצי למען החייל היהודי). במארס 1945 נכלל "שיר החיל" בשירון "שיר ומזמור לחייל", בעריכת ישעיהו שפירא (תל אביב: הועד הארצי למען החייל היהודי). השיר, המובא כאן מפי אילקה (הלל) רוה, נטבע, בשנת 1959, תחת הכותרת באנגלית "Song Of The Soldier", בתקליט "הלל רווה שר שירים של צבא ההגנה לישראל" ("Hillel Raveh Sings Songs of the Israel Defence Army - Zva-Haganah l'Israel") (ניו יורק, Folkways Records). מלווה את הסרטון תמונה של עטיפת התקליט. דמנו נהר ואשד, בריתנו קוראת: נקם! נשבענו, נשבענו, אחים, לנשק, אשר לא ישוב ריקם. עלי נא, עלי, שלהבת שלי, בדם חלליך הדליקי-נא אור. היי-נא, היי, שלהבת שלי, בפי חייליך מזמור. כי אם את הברית נקימה, ואם תעמוד לעד, אשרי היורים, היורים קדימה, אשרי הנופלים על יד. ( - מושר: אשרי החוזרים בסך) עלי נא, עלי, שלהבת שלי, בדם חלליך הדליקי-נא אור. ( - מושר: בפי חייליך הדליקי-נא אור) היי-נא, היי, שלהבת שלי, בפי חייליך מזמור. ואור כי יבקע מליל ובן כי יולד לדור, יושר-נא, יושר-נא לו שיר החיִל, ( - מושר: יושר לו, יושר לו שיר החיל) אשר לא נסוג אחור! עלי-נא , עלי... הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.