🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: מהמקורות (ישעיהו) | לחן: יהודה יערי (1982-1900) | שירה: מרדכי רוט (1986-1902) - Mordechai Roth | ליווי כלי: Wolf Weintraub (1986-1893) ותזמורתו | השיר "אשירה נא לידידי" (נקרא גם "שיר הכרם" ו"שירת הכרם") ("Ashira Na Li'Ydidi) ("Let Me Sing Of My Well-Beloved") ("The Grape Song") לקוח משיר/משל הכרם שבספר ישעיהו, פרק ה', פס' א'-ה', אשר בו שר הנביא ישעיהו בן-אמוץ את שירת ידידו-דודו, בעל הכרם, על כרמו. בשיר מתוארים הכרמים, עבודות הכורם והטיפול בגפן בארץ-ישראל, בתקופה שבני ישראל כבר ישבו בה. לפסוקי השיר חוברו מספר לחנים, בהם מאת: יהודה יערי (1982-1900), שלום אהרוני (1972-1893/5), עמנואל זמיר (1962-1925), צלינה לפובסקי (טוכפלד) (1992-1911). יהודה יערי, איש העלייה השלישית, אשר גדל במשפחה חסידית, הלחין את השיר בשנת 1920 או 1921, בסגנון חסידי-חזני. בהתייחסו להלחנת השיר, סיפר הסופר והעורך, אריה ליפשיץ (על המשמר, מספר 9940, 5.3.1976), כי הוא ויהודה יערי גדלו בבתים חסידיים "יודעי זמר ולומדי-תורה". עם עלייתם לארץ בשנת 1920 הם נפגשו בדילב, היא קרית-ענבים, ועבדו בה "בתוך חבורה של חניכי השומר-הצעיר בעקירת נטש, בסיקול ובבנין טיראסות כדי להכשיר את האדמות למטעים. ... בערבים ובשבתות היינו משיחים ושרים מתוך כמיהה לעולם שיהא טוב ומתוקן לאחר סבלות מלחמת־העולם הראשונה. יש שהיינו יוצאים לשיר בין עצי תאנים וזיתים עתיקים, ומסביבנו חלוצים כמונו מרוסיה ומפולניה ומשאר ארצות. ... ההשתלבות בחיי הארץ תבעה צלילו של שיר חדש, טעמו של סיפור חדש. שרים היינו ומספרים זה לזה לא בלבד מניגוניהם וממעשיותיהם של חסידים, אלא העלינו גם שירים ואגדות של העמים בעולם. בתוך כך יש שניצנץ ונתחבר לחן משלנו, יש ונרקם סיפור על הווייה מסויימת בחיינו החדשים. הדברים נדרשו עם עשיית העבודה ועם עיצובה של החברה השיתופית. היו גם חיפושים מעמיקים לשיבה אל מסורת ישראל הקדומה, כיצד לחדש חגים וזמנים ואיך לערוך בצוותא את סדר הפסח. - יום אחד התחילו בחורים ובחורות לשיר שיר חדש לקראת חג־הפסח; היתה זו מנגינה כולה המיית־נפש שחיבר יהודה יערי למילות הנביא ישעיהו: 'אשירה נא לידידי'. כל הארץ היתה מזמרת שיר נפלא זה, ומן ההרים חזר ונשמע הד הצלילים המשמעותיים: 'מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו / שפטו נא ביני ובין כרמי'. בכתבתו של אילן אדר, "כיצד נוצר המונח 'קיבוץ'?" (במחנה נחל, 1.6.1969), מיקום חיבור הלחן מיוחס לבית אלפא: "באחד הימים האחרונים של שנת 1920, הועלתה הצעה בלתי שגרתית באסיפת החברים של גדוד השומר הצעיר א', שישב אז במקום בו שוכנת כיום יגור. אחד מחברי הגדוד, יהודה יערי, הציע לכנות את מסגרת החיים השיתופית, בה חיו הוא וחבריו מזה זמן מה, בשם קיבוץ. ... זמן לא רב לאחר מכן, כבר היה המונח קיבוץ מקובל בפי יושבי הארץ. ... (למרות העבודה הקשה והסבל הגופני ולעיתים הרוחני שסבלו חברי הקיבוץ באותם הימים - ש"ע), החיים היו רבי עניין. ... גם פעילות תרבותית לא חסרה. חברי הקיבוץ הקימו תיאטרון, שהתפרסם ברחבי הארץ. יהודה יערי (אז חבר בית-אלפא - ש"ע) היה הבמאי, וכן גם אחד השחקנים. התיאטרון העלה את 'הדיבוק', בו הופיע אבא חושי כבטלן א' ואת 'שרשרת הזהב' של פרץ, ומאוחר יותר את 'הגולם'. יערי היה גם המלחין של התיאטרון, ולצורך זה רכש לו הקיבוץ גיטרה, שבעזרתה חיבר, בין היתר, את הלחן 'אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו', המושר עד היום. ..." עוד על הלחן נכתב: "מה מקורה של אותה נעימה נודעת ל'אשירה נא לידידי'? כנראה, ארצישראלית היא, בת הישוב החדש. יוצאי חוץ־לארץ, עולי־גולה, היודעים אותה - מפי ארצישראליים קיבלוה. כאן, בארץ, משתפכים בנעימה זו לשירת־הכרם, זה עשרות בשנים. אכן, בשנים עברו היו שרים אותה יותר, אם מעל־גבי בימות, אם במסיבות של זמרה בציבור, בשמחות משפחה, במסיבות אינטימיות של קרובים ברוח, המתיחדים לשירת־כיסופים חרישית. אף בין בני־ישיבות ובחוגי תנועות־נוער היו שרים אותה שירה באותה נעימה, בשעות של רעווא דרעווין". (צ. קפלן: "שירת הכרם לישעיהו", הצפה, 26.12.1969). זמר הטנור, מרדכי רוט, הקליט את השיר, בלחנו של יהודי יערי, בתחילת/מחצית ראשונה של עשור 1930, בברלין, בחברת Semer - H. Lewin (Hirsch Lewin) 45-H, תחת הכותרת "שיר הכרם" ("Lied Vom Weinberg"). (בצידו השני של התקליט - השיר "אלי אלי למה עזבתנו" - 46-H). בשנת 2002 נטבע ביצוע זה בתקליטור מס' 2 מתוך המארז "Beyond Recall" - ומובא כאן מתוכו. ביצוע נוסף לשיר, מפי דפנה (וולפיילר) אלקובי (נ' 1963) מחבורת "שיר-לי", בלחן צלינה לפובסקי (טוכפלד) (1992-1911), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "שירי מקורות". התווים שעל גבי הסרטון, מתוך: "ילקוט שירים" - "למלאות שנה ל'נוחם"', "בעריכת י.ד. שיינזון" [יוסף דב שיינזון], בשער "שירים דתיים" (נוער חלוצי מאוחד. הוצאת הנהגה הראשית, מינכן, 1946. עמ' 69-68). (נוחם - נוער חלוצי מאוחד, הוא איחוד שרידי תנועות הנוער השונות שקם לאחר השואה). ניקוד השיר ופיסוקו על-גבי הסרטון לקוח מהמקורות. אשירה נא לידידי, שירת דודי לכרמו: כרם היה לידידי, בקרן בן־שמן. ויעזקהו ויסקלהו, וייטעהו שורק, וייבן מגדל בתוכו; ויקוו לעשות ענבים, ויעש באושים. ועתה יושב ירושלים, ואיש יהודה-- ועתה יושב ירושלים -- שפטו־נא, שפטו־נא, ביני ובין כרמי. שפטו־נא, שפטו־נא, שפטו־נא. מה־לעשות עוד לכרמי, ולא עשיתי בו: מה־לעשות עוד לכרמי, ולא עשיתי בו: מדוע קיוויתי לעשות ענבים, ויעש באושים. מדוע קיוויתי לעשות ענבים, ויעש באושים. הקלטה ועטיפת תקליטור: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. תחקיר ועריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.