🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: ר' אברהם בן מאיר אבן עזרא (1164-1089) | לחן: עממי תורכי | עיבוד: Gladys Hedaya (לידה: ?1935) | שירה: Hebrew Union College Biblical And Archaeological School, Jerusalem | "כי אשמרה שבת" ("Ki Eshmera Shabbath") ("As I Observe The Sabbath") הוא אחד מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר, המושר על ידי כל קהילות ישראל בשינויי נוסח קלים. מחברו של הפיוט הוא ר' אברהם אבן עזרא, בן המאה ה-12, מגדולי משוררי תור הזהב, שהיה גם פרשן מקרא ומדען. הפיוט בנוי מחמישה בתים ובצורת אקרוסטיכון, כך שחמש האותיות הראשונות שבכל אחד מחמשת הבתים יוצרות את המילה "אברהם", שם המחבר. תוכן הפיוט נסוב על אודות הדברים שאסור לעסוק בהם ביום השבת, למול המעשים החיוביים. לכל אורכו ניכרת ובולטת שמחתו של המשורר ביום השבת ואהבתו אליה. בשבת הוא נח, מתענג בלימוד התורה ובסעודות השבת, מתרחק מדברי חול, מטהר את לבו מתחבר למהות הרוחנית של השבת. הפזמון החוזר של הפיוט - "כי אשמרה שבת-אל ישמרני, / אות היא לעולמי עד בינו וביני" - מדגיש את חשיבותה של השבת, המהווה אות ועדות לקשר שבין עם ישראל והקב"ה ולברית שביניהם. במהלך הדורות חוברו לפיוט עשרות לחנים. חלקם לחנים שהוצמדו והותאמו לפיוט. מרביתם של הלחנים משקפים את הלך הרוח השמח השורה על השיר. (הנ"ל מתוך הספרייה הלאומית). מובא כאן פזמון הפיוט, המושר מפי Hebrew Union College בלחן עממי תורכי. לחן זה הוא גם אחד הלחנים שבהם מושר הפיוט "אהבת הדסה". הוא נטבע בעשור של 1960 בתקליט Musica Hebraica Volume 2 - The Sabbath Service Of Hebrew Union College • Biblical And Archaeological School • Jerusalem (HUC 2) על-גבי עטיפת התקליט רשום הלחן כנוסח בגדאד. לפיוט בלחן העממי התורכי חובר בשנת 1987 ריקוד זוגות על-ידי סעדיה עמישי. ביצועים נוספים לפיוט נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "שירי שבת", מפי: • רן אלירן (נ' 1934) - בנוסח יהודי תורכיה. • מקהלת האיחוד - בנוסח יהודי תורכיה. • דינה גולן (2011-1946) - בנוסח יהודי תורכיה. כי אשמרה שבת-אל ישמרני, אות היא לעולמי עד בינו וביני. אסור מצוא חפץ, עשות דרכים, גם מלדבר בו דברי צרכים. דברי סחורה או דברי מלכים אהגה בתורת אל ותחכמני. בו אמצאה תמיד נוח לנפשי, הנה לדור ראשון נתן קדושי מופת, בתת לחם משנה בשישי - ככה בכל שישי יכפיל מזוני! רשם בדת היום חוק אל סגניו: בו לערוך לחם פנים לפניו, על כן להתענות על פי נבוניו אסור, לבד מיום. אסור כיפור עווני. היום מכובד הוא יום תענוגים, לחם ויין טוב, בשר ודגים, השמחים בו הם שמחה משיגים - כי יום שמחות הוא ותשמחני. מחל מלאכה בו - סופו להכרית, על כן אכבס בו ליבי בבורית, אתפללה אל אל ערבית ושחרית, מוסף וגם מנחה הוא יענני. הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.