טוני פיין מראיין את המוזיקאי אופיר זילביגר, רגעים לפני עלייתו לבמה במועדון האוזן בתל אביב. יום שלישי 11.11.2025. צילום טוני פיין עבור הבלוג של יובל אראל. תמליל: טוני: כאן טוני פיין, והערב אני עם אופיר זילביגר. ערב טוב לך. אופיר: ערב טוב, טוני. טוני: אנחנו באוזן השלישית, ואתה עולה על הבמה בעוד כמה דקות. איך התחושה שלך ממש לפני העלייה לבמה הערב? אופיר: אני הכי נדוש, מתרגש מאוד, בשבילי זה גם התרגשות של פחד במה שאני גאה בו, להתמודד איתו וישר עליו, וגם התרגשות של מסע ארוך שמגיע לאיזושהי פיסגה, תחנת ביניים, אבל עדיין פיסגה מסוימת מבחינתי. טוני: אז אנחנו עדיין אחרי הקלעים כרגע, כן? מה עובר לך לראש הרגע הזאת, לפני הצליל מראשון? אופיר: הדבר המרכזי זה החיבור לאמת של הדברים שיש לי לומר. זה הדבר המרכזי שאני מתרכז בו כרגע. טוני: באיזה מידה המלחמה האחרונה השפיעה על האמונה שלך ועל היצירה שלך? אופיר: המלחמה השפיעה מאוד, המוזיקה נתנה לי מפלט במהלך המלחמה והמלחמה נתנה לי הרבה מאוד קרקע להשראה. גם ביצירה של שירים שקשורים אליי וגם בחוויות הלאומיות, ומבחינתי זה היה ממש מקום שאליו אני מורח בשנתיים האחרונות. טוני: האם התקופה הזאת שינתה את הכיוון המוזיקלי שלך, את הגישה שלך לבמה? אופיר: אני חושב שהדבר המרכזי שקרה זה החיבור עם השכול הלאומי, עם הכאב, שהיה בלתי אמצעי, זה לא רק עניין של תוכן ודברים שיש במח זה גם לפגוש את האנשים ולראות את האמהות ואת האבות ואת האחים. בעיניי זה הופך את החיים להיות הרבה יותר אמיתיים, הרבה יותר חשופים מבחינה רגשית ואני מקווה מאוד שאנחנו לא נצטרך לעבור את העולם הגדולה כל כך כדי להישאר באיזשהו State of mind שהוא Emotional, אני חושב שזה בריא. טוני: כמה משמעותית עבורך התמיכה המשפחתית שיש לך מהבית? אופיר: התברכתי במשפחה אוהבת, אני גורר את אחותי ואת ההורים איתי לכל מקום, זה מאוד חשוב. העשייה המוזיקלית פוגשת קודם כל את המשפחה, ובשבילי לפחות זו קרקע מאוד בטוחה להשמיע את השירים, ולשיחה וגם דחיפה קדימה. טוני: אתה עוזר לאנשים לשפר את מצבם הכלכלי, נכון בחיים? אם המוזיקה שלך היא רק להנאה או שאתה מצפה שאתה תפיק איך שהוא ממנו הרבה הרבה כסף? אופיר: אני, את הקריירה שלי, אני כבר השקעתי בהרבה מאוד שנים, אני נקרא לזה בשלהי, אני איש סייבר, הרבה מאוד שנים אני עוזר לארגונים ולאנשים להגן על עצמם מהאירוע בעולם, ואני חושב שזה יהיה מקור הפרנסה המרכזי שלי בחיים האלה. אבל המוזיקה היא המקום לחיבור ולמפלט ולכל השאר. טוני: האם אתה חושב שהמוזיקה שלך הפכה למעין לשליחות בתקופה הזו? אופיר: אני מרגיש שבעל כורחי נגררתי בסיטואציות, לא שאנשים משפעו אותי בכוח, אבל הכוח והעוצמה של הדברים גררו אותי פנימה לתוך האירועים ולתוך מה שקרה, וכן, חד משמעית. אי אפשר לנתק את הסיפור שלנו לסיפור שלי. טוני: עד עכשיו יש לך שלושה סינגלים, "תה ועוגיות", סוף השקר", בארץ המראה". מה קרה עם האלבום? איפה זה? כי דיברת עליו הרבה בעבר, ולא יצא, נכון? אופיר: נכון, אתה צודק. אני מקווה לא להישמע נדוש מדי, אני אגיד ככה, אנחנו עובדים על האלבום הזה, זה קבוצה של אנשים, זה אני, אבל יש איתי הרבה אנשים מוזיקאים מוכשרים, דודי מוסקטל ואחרים, שמפיק את המוזיקה ואנחנו עובדים עליה כבר שנים רבות. חלק מהשירים נכתבו ב-2018. ויש פה בעצם מסע של גילוי עצמי, הייתי אומר, וגם איזשהו סוג של יציאה מהארון, והיא לא פשוטה. והאלבום מתחבא איפשהו בין המדפים של הארון, בין התזמון, יצא לי להוציא סינגלים בימים שבהם הגיעו טילים מאיראן, וכל מיני דברים גדולים קרו בתקופה הזו. אנחנו זורמים עם המציאות. טוני: אז מתי? אופיר: עניין של חודשים. שלושה סינגלים יצאו, הסינגל הבא, "שלולית", יוצא בקרוב, ואחריו אנחנו נוציא את האלבום. טוני: מה השיר שהכי קשה לך לבצע מאז פרוץ המלחמה ולמה? אופיר: אני חושב שהשיר "תה ועוגיות" שהוא שיר הנצחה וזיכרון לבחור זהב שנהרג בדצמבר 23 בן זוספן זכרונו לברכה, ירושלמי הוא שיר שתמיד לוקח אותי ישר לבית של ההורים שלו, לפגוש איתם, ובעצם להיכרות עם אדם שלא הכרתי, ואני מוצא את עצמי לפעמים מתגעגע אליו, ומאוד מחובר למשפחה ולהורים, וזה מלווה אותי בכל מקום שאני מבצע את השיר הזה. טוני: ולהסתכל קדימה, איזה פרויקטים יש לך לעתיד חוץ מהאלבום? יש עוד משהו באופק? אופיר: אז למעשה כרגע אנחנו עובדים על פרויקט חדש של צמד שנקרא "פשוט", שאני וקרן זגורי כהן משותפים בו. "תה ועוגיות" היה שיר מהפרויקט הזה, הוא הצטרף אבל להופעה שלי ולאלבום שלנו. ובהמשך, שנת 26, האלבום הזה מכוון לצאת. זאת אומרת, סוף 26 פשוט יוצא. טוני: טוב, אני אשחרר אותך. אני מאחל לך בהצלחה היום כאן באוזן השלישית. שיהיה לך בהצלחה הערב. עופר זילברגר. כאן טוני פיין. אופיר: טוני פיין, תודה רבה, וגם תודה ליובל אראל. תודה רבה לכם שבאתם.