מילים ולחן: עובדיה חממה הגשה, קולות וקלידים: עובדיה חממה צ'לו: דורון טוייסטר ויולה וכינורות: אורן צור גיטרות : עמית יצחק בס: ארתור אליהו פסנתר: גיל עקיביוב תופים: קרן טפרברג עיבודים: עובדיה חממה ועמית יצחק הפקה מוסיקלית: עובדיה חממה ויוסי פרץ הקלטות: יוסי פרץ/אולפני ביאליק מסטרינג ועריכת קליפ מילים: יוסי פרץ הקלטת תופים: ישי פיציון/אולפני פלוטו מיקס: מושיק קופ גרפיקה: ציפי לנקין תמונה וכל התמונות בקליפ: צולמו על ידי אמנון ארד ובאדיבותו ולמען תושבי העוטף. תודה מיוחדת למשפחת גולדשטיין ושירלי עוקב תושבי כפר עזה הפקה: עובדיה חממה מי שיש לו למה שיר חדש מבית היוצר של עובדיה חממה ומתוך האלבום שבדרך. הפעם חממה מתעל לכדי שיר, רעיון פסיכולוגי מנחם ומעצים שהתגלגל לימינו: פרופ' אבי בלייך היטיב לתאר זאת: אחד הסיפורים האנושיים המרגשים ביותר של התמודדות עם טראומה קיצונית ושל ניצחון רוח האדם הנו זה של ד"ר ויקטור פראנקל , פסיכיאטר יהודי וינאי, שאיבד את משפחתו בשואה והתנסה באימי מחנות הריכוז, באכזריות שלא תשוער, באובדן צלם אנוש ובסכנת השמדה יומיומית. שם, מתוך הסבל הצרוף, הוא מגבש את ההכרה כי הגורם המכריע ביכולתו של האדם לשרוד, להתמודד ולנצח, הנה מציאה של משמעות ופשר לחייו. כך, וברוח משנתו של ניטשה: “מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך”, יצר פראנקל, לימים, את סיפרו "האדם מחפש משמעות" וגם תורת טיפול פסיכותראפית אקזיסטנציאליסטית ייחודית, ובאמצעותה השפיע על רבים אחרים. האסונות שידע העם היהודי לאורך ההיסטוריה היו מלווים בסיפורים אישיים מרגשים של התאוששות וצמיחה לאחר שבר טראומטי. הסיפורים האישיים הללו, מייצגים את היכולת המופלאה שלנו ככלל, להתמודד עם מכות כואבות ומרות, לא להישבר ובסופו של יום אף לצאת למסלול של בנייה וצמיחה אישית. בכולם שזור הכוח המרפא של מציאת משמעות לחיים שאחרי השבר. חממה מספר: "רבים התוהים בעקבות האסון שארע לנו בשבעה באוקטובר ובכלל, איך אפשר לשאת אסון פרטי ואף אסון לאומי. איך למשל קיבוצי העוטף יכולים להמשיך בחיים ולהתגורר שם, אחרי פיגוע הטרור שפגע בהם באופן ברברי כל כך?! התשובה המדהימה של פרנקל שהיתה נכונה בזמנו לניצולי השואה, ונכונה גם כאן ועכשיו, מוגשת לכם כתובה ומולחנת בעיבוד מוסיקלי עוצמתי וברוח יצירותיי". מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָמָּה טוֹב שֶׁנּוֹלַדְתִּי יְהוּדִי אַךְ לָמָּה אֲנִי כָּזֶה מִעוּט פָּגִיעַ?! גַּם בָּרְגָעִים הֲכִי קָשִׁים בָּאֱמוּנָה מַחְזִיק, שֶׁעוֹד נַגִּיעַ! גַּם אִם הַכֹּל, הוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ... גַּם אִם הַטּוֹב, לֹא תָּמִיד מוֹלֵךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָמָּה, יָכוֹל לִשְׂרֹד כָּל אֵיךְ! לָמָּה שׁוּב קָרָה, מָה שֶׁחָשַׁבְנוּ שֶׁלְּעוֹלָם עוֹד לֹא יַגִּיעַ?! אִם כֻּלָּם רוֹצִים פֹּה סֵדֶר טוֹב אָז לָמָּה רֹב הַזְּמַן זֶה כָּכָה בָּלָגָן?!...הוֹ כַּמָּה בָּלָגָן... גַּם אִם הַכֹּל, הוֹלֵךְ וּמִסְתַּבֵּךְ גַּם אִם הַטּוֹב, לֹא תָּמִיד מוֹלֵךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָמָּה, יָכוֹל לִשְׂרֹד כָּל אֵיךְ! את התשובה לשאלות הללו מספקים בין היתר, ישובי העוטף, בעצם השליחות שקיבלו על עצמם, להיות חקלאים, עובדי אדמה, עובדי אדמת הקודש. זו לא רק ריאה ירוקה או להיות האסם של המדינה. בעוז רוחם ובגבורתם הם מעלים את קרנה של החקלאות במשמעותה הרחבה: למגן אנושי עז רוח, מיגדלור אמוני עיקש וחדור מטרה ושליחות, מתוך אופטימיות אינסופית וצידקת הדרך של העם היהודי בארצו ודוגמא ומופת לאהבת המולדת, תוך הקרבה אישית, הראויה בימינו אלו למלוא ההערכה וההודייה. את הקליפ יצרנו מתמונות שצילם הצלם המוכשר אמנון ארד, ואיפשר לנו באדיבותו הרבה לעטר בם את השיר, בהצדעה לישובי העוטף ולמען עידודם.