עיון חיפוש תוכניות מופעים אודות מדריך צור קשר התחברות English

ושאבתם מים

שיר עד · שיר עד - Shir Ad

קרדיטים: מילים: מהמקורות (ישעיהו) | · לחן: עמנואל עמירן (פוגצ'וב) (1993-1909) |

פתח ב-YouTube

×

ושאבתם מים

שיר עד - ושאבתם מים - מילים: מהמקורות | לחן: עמנואל עמירן (1) | שירה: מרדכי בן-שחר ורות שרון, 1956
שיר עד - Shir Ad · 1:32 · 2026-09-29 · 270
קרדיטים
מילים: מהמקורות (ישעיהו) | · לחן: עמנואל עמירן (פוגצ'וב) (1993-1909) |
תיאור
🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: מהמקורות (ישעיהו) | לחן: עמנואל עמירן (פוגצ'וב) (1993-1909) | שירה: מרדכי בן-שחר (2017-1926) ורות שרון - Mordechai Ben-Shahar & Ruth Sharon | ליווי כלי: תזמורת קול ישראל, בניצוח שמעון מישורי (2010-1922) | השיר "ושאבתם מים" (נקרא גם "מים מים") ("UShe'avtem Mayim") הוא שיר-מחול לשמחת בית השואבה - חג המים. מילות השיר לקוחות מספר ישעיהו, פרק י"ב, פסוק ג'. לשיר חוברו לחנים מאת: - עמנואל עמירן (פוגצ'וב) - הלחין את השיר פעמיים: בשנת 1933 ובשנת 1942. - ניסן כהן-מלמד (1983-1906). - שלמה הופמן (1989-1909). - מרדכי זעירא (1968-1905). את הלחן הראשון לשיר חיבר עמנואל עמירן (אז פוגצ'וב) בשנת 1933 ל"מחזה לפי מקורות האגדה", בעיבודו של זאב ברבן: - המחזה הוצג לכבוד שמחת בית-השואבה, בד' דחוהמ"ס, י"ט תשרי תרצ"ד, 9.10.1933, במגרש הכינוסים בבית הכרם בירושלים. השתתפו: החוג התיאטרוני שע"י ועדת התרבות וארגוני הנוער. ליווי כלי: תזמורת המשטרה. האירוע הופק על-ידי "ועדת החגיגות למען ירושלים שעל יד ועד הקהלה" (ר' הרקע הצהוב בכרזה ע"ג הסרטון). - וכך נכתב על המחזה ועל השיר "ושאבתם מים" שהושר בו: "חגיגת שמחת בית השואבה, שנערכה שלשום לראשונה בירושלים, שמשה התחלה נהדרה לחגיגות סוכות בירושלים. משואות הועלו על ההרים בסביבת בית הכרם ועל בנינים מספר. ... במגרש שהיה מוקף משואות של לפידים נתקבל קהל של אלפים רבים (עד עשרת אלפים איש), שבאו מכל קצוי העיר וגם מחוץ לירושלים. ... הועלתה הצגה נאה ביותר של שמחת בית השואבה לפי מקורות האגדה (על ידי מר ברבן מה'אוהל'). המשתתפים בלבושים ובתפאורות מתאימות שרו ורקדו להנאת הקהל העצום. השירה והרקודים היו בלוית תזמורת המשטרה, בנצוח ה' רוזנברג. המוסיקה של מר פוגצ׳וב, הרקודים - רוטמן. מבין הנגונים הרבים משך את הלב ביחוד הנגון 'ושאבתם מים בששון ממעינות הישועה', שכל הקהל שר אותו יחד עם המציגים של הבמה. בהצגה השתתפו החוג התיאטרוני שעל יד ועדת התרבות וארגוני נוער שונים. ההצגה נתקבלה בהתלהבות גדולה מצד הקהל. לאחריה נערך קונצרט של תזמורת המשטרה ורקודים על ידי הקהל. זיקוקין יפים הוזרקו אח״כ ונראו במקומות רבים בעיר." (הארץ, 13.10.1933). - לחן השיר משנת 1933 מבטא את ניב ההלחנה העצמאי של עמנואל עמירן שקשור היטב לארץ, למקורות ולשורשים (מתוך תכנית הטלוויזיה הישראלית, "זמרת הארץ", בהנחיית אהוד מנור, ובבימויו של דן בירון). את הלחן השני לשיר חיבר עמירן בשנת 1942 למחזה המצליח “האדמה הזאת” מאת אהרן אשמן, שעלה (בכורה) ב-19.9.1942 ב"הבימה", בבימויו של ברוך צ'מרינסקי: - המחזה “האדמה הזאת” נכתב בעקבות חגיגות יובל החמישים של המושבה חדרה (הנקראת במחזה "ירקיה"), אשר סימלה את ההקרבה, הגבורה והמסירות של מושבות העלייה הראשונה. המחזה מעלה את פרשת המאבק ההרואי של ראשוני חדרה בביצות, בקדחת וביאוש. המחזה התמקד בשלושה נושאים: חפירת באר, מאבק בשלטון התורכי ומלחמה בביצות, בקדחת ובייאוש. - השיר "ושאבתם מים" מופיע במערכה א' הפותחת את המחזה. במערכה זאת המתיישבים הראשונים ב"ירקיה" רואים את מקור המגפה במים המזוהמים של הבאר הישנה, ומצפים בכליון עיניים למי הבאר החדשה הנחפרת במקום. השיר נלווה לתמונת השמחה עם חפירת הבאר. - "למחרת הצגת הבכורה כבר שרו הכל ורקדו את השיר הזה, וכן שיר נוסף של עמירן מאותו מחזה, 'כי מציון תצא תורה'" (דבר, 17.10.1984). - ואכן, לחן זה של עמירן הוא הנפוץ מבין כל הלחנים שחוברו לשיר. הוא הפך ללהיט סובב עולם, המושר רבות בעיבודים שונים בפי מקהלות יהודיות ולא ­יהודיות, ולמעשה מהווה מעין המנון לשמחת בית השואבה. - למול הניב העצמאי שמאפיין את הלחן משנת 1933, הרי במנגינה שחיבר עמירן לשיר מתוך "האדמה הזאת" יש יסודות חסידיים או מזרח-אירופאים. לדבריו, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שגיבורי המחזה היו חלוצים יוצאי רוסיה ורומניה, וכדי להזדהות עם המוזיקה שהם זימרו, היה חייב לשרת את נטיות ליבם (מתוך "זמרת הארץ" לעיל). - על לחן זה נוצר אחד מריקודי העם הישראליים המפורסמים ביותר, הנרקד בישראל ובחוץ­-לארץ, כולל ביפן ובטיוואן. הריקוד נוצר בדגניה א', על-ידי שׂיה בן-יעקב (שיה בן-נון), משם נדד ב-1944 לקריית ענבים, נרקד באותה השנה (1944) בכנס המחולות הראשון בדליה, וכך נפוץ בארץ. לפי גרסה אחרת, הריקוד נוצר על-ידי הכוריאוגרפית אלזה (עליזה) דבלין (Else I. Dublin) ב-1937 לרגל חג המים בקיבוץ נען. בגרסה זאת, שנת יצירת הריקוד (1937) אינה תואמת את שנת הלחנת השיר (1942). (ר' הרחבה option=com_localstory&view=event&tmpl=component&id=198&lang=he#showAsset-image-841) השיר, המובא כאן מפי מרדכי בן-שחר ורות שרון, בלחן הראשון של עמנואל עמירן מ-1933, הוקלט ב-24.6.1956 על-ידי קול ישראל. ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירים מהמקורות" ו"שירי סוכות ושמחת תורה", מפי: • מרים אביגל - בלחן 1 של עמנואל עמירן משנת 1933. • מרים נעמן - בלחן 2 של עמנואל עמירן משנת 1942. • להקת זמרים - -''- • צמד האמירים - -''- • מקהלת זמיר מבוסטון - -''- • חנה אהרוני - בלחן ניסן כהן-מלמד. • סידור בלרסקי - בלחן שלמה הופמן. התווים שע"ג הסרטון: "לראש השנה וסוכות - פרקי זמרה", בעריכת נ. נסימוב (ספריה מוסיקלית מס. 43. הוצאת המרכז לתרבות. תל-אביב. מדינת-ישראל. התש"ט. עמ' 14). הניקוד ופיסוק השיר ע"ג הסרטון תואמים המקורות. ושאבתם-מים, בששון, ממעיני, הישועה. מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. תחקיר ועריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.
×

×

לסרטונים של הערוץ