מילים: מן המקורות לחן: יעקב טלכנר https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=1855&artist=2153 יוֹם שַׁבָּת יוֹם קוֹדֶשׁ הוּא אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהוּ וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ יִשְׂמַח וְיִרְוֶה וְאִם לֹוֶה הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ תְּנוּ שֶׁבַח וְשִׁירָה לָאֵל אֲשֶׁר שַׁבָּת בָּרָא וְלָנוּ בוֹ נָתַן תּוֹרָה קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה לְךָ יָאֲתָה וְקַח אוֹתָהּ תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָה מתוך אתר מאגר הפיוטים זמר זה מושר בפי יהודי גרמניה בליל שבת. הפיוט משופע באמירות שמקורן בתלמוד הבבלי (בעיקר במסכת שבת) ובמדרשים, המשוכתבות כאן באופן מליצי ונרחב: כך מופיעים כאן מצד אחד תכנים הלכתיים הלבושים במחלצות פיוטיות, כגון המשנה אודות מצוות הנשים, הכוללות את הדלקת נר שבת וחובת הקידוש על היין, ומצד השני שפע של חומר אגדי, העוסק בין היתר בהבטחה כי מי שלווה עבור השבת, הקדוש ברוך הוא יפרע עליו את חובו, האגדה על שכרו של יוסף מוקיר שבת, האגדה על המלאכים המלווים את האדם בבואו בליל שבת לביתו והבוחנים אותו, האגדה המתארת את השבת כמתנה טובה המוטמנת בבית גנזיו של ה', נתינתה הראשונה של השבת במסגרת החוק והמשפט במרה, קודם מתן תורה בסיני, וכן האגדה על סמבטיון הנהר. תשומת לבו של הקורא או השר את הפיוט נמשכת לסופו המפתיע: בבית האחרון מגלה הכותב את חששו מפני גניבת זכויותיו כיוצרו של פיוט זה דברי הערך על יהושע זהר (זולצ'ינסקי) ב"אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו" מאת דוד תדהר: http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/14/4469 יהושע זוהר נולד בליבק (גרמניה) כ"ה בשבט תר"פ (14.2.20) לאביו עזריאל זולצ'ינסקי ולאמו רחל בת יצחק פינקלברג. קבל חנוך מסורתי וכללי בביה"ס ותלמוד תורה בהמבורג וחנוך מוסיקלי, תחילה בקונסרבטוריון בליבק ואחר כך אצל הפרופסור צריני בהמבורג. היה חבר ב"ברית הנוער", תנועת הנוער הדתית ציונית בגרמניה. הגיע לארץ כמעפיל עם האניה "קטינה" במרץ 1939. בשנת 1941 נשא לאשה את חנה בת ר' תנחום ויינשטיין. פעיל בשטח המוסיקה. עבד כמורה למוסיקה על הפיוט מויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%91%D7%AA_(%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98) על הלחן מתוך זמרשת מקור חסידי