🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: מהמקורות (ישעיהו) | לחן: עמנואל עמירן (פוגצ'וב) (1993-1909) | עיבוד: חנן וינטרניץ (1995-1914) | שירה: להקת זמרים - Group Of Singers | ליווי כלי: נגנים חברי התזמורת הפילהרמונית הישראלית | השיר "ושאבתם מים" (נקרא גם "מים מים") ("UShe'avtem Mayim") הוא שיר-מחול לשמחת בית השואבה - חג המים. מילות השיר לקוחות מספר ישעיהו, פרק י"ב, פסוק ג'. לשיר חוברו לחנים מאת: - עמנואל עמירן (פוגצ'וב) - הלחין את השיר פעמיים: ב-1933 וב-1942. - ניסן כהן-מלמד (1983-1906). - שלמה הופמן (1989-1909). - מרדכי זעירא (1968-1905). את הלחן הראשון לשיר חיבר עמנואל עמירן (אז פוגצ'וב) ב-1933 ל"מחזה לפי מקורות האגדה", בעיבודו של זאב ברבן: - המחזה הוצג לכבוד שמחת בית-השואבה, בד' דחוהמ"ס, י"ט תשרי תרצ"ד, 9.10.1933, במגרש הכינוסים בבית הכרם בירושלים. השתתפו: החוג התיאטרוני שע"י ועדת התרבות וארגוני הנוער. ליווי כלי: תזמורת המשטרה. האירוע הופק על-ידי "ועדת החגיגות למען ירושלים שעל יד ועד הקהלה" (ר' הרקע הצהוב בכרזה ע"ג הסרטון). - וכך נכתב על המחזה ועל השיר "ושאבתם מים" שהושר בו: "חגיגת שמחת בית השואבה, שנערכה שלשום לראשונה בירושלים, שמשה התחלה נהדרה לחגיגות סוכות בירושלים. משואות הועלו על ההרים בסביבת בית הכרם ועל בנינים מספר. ... במגרש שהיה מוקף משואות של לפידים נתקבל קהל של אלפים רבים (עד עשרת אלפים איש), שבאו מכל קצוי העיר וגם מחוץ לירושלים. ... הועלתה הצגה נאה ביותר של שמחת בית השואבה לפי מקורות האגדה (על ידי מר ברבן מה'אוהל'). המשתתפים בלבושים ובתפאורות מתאימות שרו ורקדו להנאת הקהל העצום. השירה והרקודים היו בלוית תזמורת המשטרה, בנצוח ה' רוזנברג. המוסיקה של מר פוגצ׳וב, הרקודים - רוטמן. מבין הנגונים הרבים משך את הלב ביחוד הנגון 'ושאבתם מים בששון ממעינות הישועה', שכל הקהל שר אותו יחד עם המציגים של הבמה. בהצגה השתתפו החוג התיאטרוני שעל יד ועדת התרבות וארגוני נוער שונים. ההצגה נתקבלה בהתלהבות גדולה מצד הקהל. לאחריה נערך קונצרט של תזמורת המשטרה ורקודים על ידי הקהל. זיקוקין יפים הוזרקו אח״כ ונראו במקומות רבים בעיר." (הארץ, 13.10.1933). - לחן השיר מ-1933 מבטא את ניב ההלחנה העצמאי של עמירן שקשור היטב לארץ, למקורות ולשורשים ("זמרת הארץ", בהנחיית אהוד מנור). את הלחן השני לשיר חיבר עמירן ב-1942 למחזה “האדמה הזאת” מאת אהרן אשמן, שעלה (בכורה) ב-19.9.1942 ב"הבימה", בבימויו של ברוך צ'מרינסקי: - המחזה “האדמה הזאת” נכתב בעקבות חגיגות יובל החמישים של המושבה חדרה (הנקראת במחזה "ירקיה"), שסימלה את ההקרבה, הגבורה והמסירות של מושבות העלייה הראשונה. המחזה מעלה את פרשת המאבק ההרואי של ראשוני חדרה בקדחת. המחזה התמקד ב-3 נושאים: חפירת באר, מאבק בשלטון התורכי ומלחמה בביצות ובייאוש. - השיר "ושאבתם מים" מופיע במערכה א' הפותחת את המחזה. במערכה זאת המתיישבים הראשונים ב"ירקיה" רואים את מקור המגפה במים המזוהמים של הבאר הישנה, ומצפים בכליון עיניים למי הבאר החדשה הנחפרת במקום. השיר נלווה לתמונת השמחה עם חפירת הבאר. - "למחרת הצגת הבכורה כבר שרו הכל ורקדו את השיר הזה, וכן שיר נוסף של עמירן מאותו מחזה, 'כי מציון תצא תורה'" (דבר, 17.10.1984). - ואכן, לחן זה של עמירן הוא הנפוץ מבין כל הלחנים שחוברו לשיר. הוא הפך ללהיט סובב עולם, המושר רבות בעיבודים שונים בפי מקהלות יהודיות ולא ­יהודיות, ולמעשה מהווה מעין המנון לשמחת בית השואבה. - למול הניב העצמאי שמאפיין את הלחן משנת 1933, הרי במנגינה שחיבר עמירן לשיר מתוך "האדמה הזאת" יש יסודות חסידיים או מזרח-אירופאים. לדבריו, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שגיבורי המחזה היו חלוצים יוצאי רוסיה ורומניה, וכדי להזדהות עם המוזיקה שהם זימרו, היה חייב לשרת את נטיות ליבם (מתוך "זמרת הארץ" לעיל). - על לחן זה נוצר אחד מריקודי העם הישראליים המפורסמים ביותר, הנרקד בישראל ובחוץ­-לארץ, כולל ביפן ובטיוואן. הריקוד נוצר בדגניה א', על-ידי שׂיה בן-יעקב (-בן-נון), משם נדד ב-1944 לקריית ענבים, נרקד באותה השנה (1944) בכנס המחולות הראשון בדליה, וכך נפוץ בארץ. לפי גרסה אחרת, הריקוד נוצר על-ידי הכוריאוגרפית אלזה (עליזה) דבלין (Else I. Dublin) ב-1937 לרגל חג המים בקיבוץ נען. בגרסה זאת, שנת יצירת הריקוד (1937) אינה תואמת את שנת הלחנת השיר (1942). (ר' הרחבה option=com_localstory&view=event&tmpl=component&id=198&lang=he#showAsset-image-841) השיר, המובא כאן מפי להקת זמרים, בלחן השני של עמירן מ-1942, נטבע ב-1966 בתקליט "נרקודה 2". הדרכה מוסיקלית: גיל אלדמע. פיקוח מוזיקלי: שלמה קפלן. תיאום קצב: תרצה הודס. (ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, המרכז לתרבות ולחינוך) (הד ארצי AN 48-56). ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירים מהמקורות" ו"שירי סוכות ושמחת תורה", מפי: • מרים אביגל - בלחן 1 של עמנואל עמירן משנת 1933. • מרדכי בן-שחר ורות שרון - -''- • מרים נעמן - בלחן 2 של עמנואל עמירן משנת 1942. • צמד האמירים - -''- • מקהלת זמיר מבוסטון - -''- • חנה אהרוני - בלחן ניסן כהן-מלמד. • סידור בלרסקי - בלחן שלמה הופמן. התווים שעל-גבי הסרטון: "ספר המועדים", בעריכת ד"ר יום-טוב לוינסקי". "כרך ד': סוכות". אגודת "עונג שבת" ("אהל שם") בתל־אביב ע״י "דביר". תשי"א. הניקוד ופיסוק השיר ע"ג הסרטון תואמים את המקורות. ושאבתם-מים, בששון, ממעיני, הישועה. הקלטה ועטיפת תקליט: רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. תחקיר ועריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.