ירדה השבת, חוגגת ככלה היא ועדויה ריחות פריחה. ואת, ילדתי, חפפת את תלתליך ותסרקתך עודה לחה. וחוגגת השבת כי מלכה היא מסנורת מן האור הדולק בבית. ערב בחלון, בואי נא לראות איך למעלה, בשחקים כל הכוכבים, כמו אלפי נרות כל הלילה שם דולקים. בערב שבת האור לבן כפלים ולבנות כל החלצות. צחורה המפה, נוצצת כוס היין ושתי עיניך נוצצות. כי החג מואר בלב ובחדר ושלהבת הנרות למולך רועדת. ערב בחלון…. לאור המבריק הערב בעיניך אנו שרים הערב, בת. לאור המבריק בלי הרף בעיניך אנו שרים שירי שבת. ומעבר לחלון הפתוח שיר שבת עתיק מאד מזמר הרוח. ערב בחלון, בואי נא לראות איך למעלה, בשחקים כל הכוכבים, כמו אלפי נרות כל הלילה שם דולקים.