מילים: אברהם (יאיר) שטרן לחן: אברהם (יאיר) שטרן שנת כתיבה: תרצ"ד חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְּנוּ בְּלִי מַדִּים וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת. כֻּלָּנוּ גֻּיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים, מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת. בְּיָמִים אֲדֻמִּים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים, בַּלֵּילוֹת הַשְׁחֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ. בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים וְעָלָיו הֲגָנָה וְכִבּוּשׁ. לֹא גֻּיַּסְנוּ בַּשּׁוֹט כַּהֲמוֹן עֲבָדִים כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ. רְצוֹנֵנוּ – לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי חוֹרִין; חֲלוֹמֵנוּ – לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ. בְּיָמִים אֲדֻמִּים... וּמִכָּל עֲבָרִים רִבְבוֹת מִכְשׁוֹלִים שָׂם גּוֹרָל אַכְזָרִי אֶת דַּרְכֵּנוּ, אַךְ אוֹיְבִים, מְרַגְּלִים וּבָתֵּי אֲסוּרִים לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ. בְּיָמִים אֲדֻמִּים... אִם אֲנַחְנוּ נִפֹּל בָּרְחוֹבוֹת, בַּבָּתִּים, יִקְבְּרוּנוּ בַּלַּיְלָה בַּלָּאט; בִּמְקוֹמֵנוּ יָבוֹאוּ אַלְפֵי אֲחֵרִים לִלְחֹם וְלִכְבֹּשׁ עֲדֵי עַד. בְּיָמִים אֲדֻמִּים... בְּדִמְעוֹת אִמָּהוֹת שַׁכּוּלוֹת מִבָּנִים וּבְדַם תִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים כִּבְמֶלֶט נַדְבִּיק הַגּוּפוֹת לִלְבֵנִים וּבִנְיַן הַמּוֹלֶדֶת נָקִים. בְּיָמִים אֲדֻמִּים.