אם לסלון נכנסת פתע אשה יפה... אבל ממש, המפלצות זוקפות לורנטה ולוחשות כמו נחש: אומרים שהיא יפה. יפה היא? בעצם שום דבר. כך סתם, די נחמדה. מה? נחמדה היא? לא, אין בה כלום... אף כי אמנם... בכל זאת יש בה משהו, כן, יש בה איזה משהו, לא טוב שהוא, לא רע שהוא, אבל כיום זה משהו. אפה הוא קצת גדול שהוא, והילוכה קצת זול שהוא, אך איזה גבר כלשהו יכול את זה לסבול שהוא. ואיזה כסיל אחרון שהוא באיזה שיגעון שהוא יכול למצוא עוד איך שהוא גם בה דבר מה מושך שהוא. לא, אין בה כל ממש שהוא, ובכל זאת, יש בה משהו... דורות שלמים חשבו אי פעם: האהבה היא העיקר. בא זמן חדש, הוחלף הטעם, הגידו די, זה מיותר! האהבה היא רק שרשרת, משפט קדום ושקר מר. נכון מאד. היא מיותרת ואין בה כלום... אבל, מוזר... בכל זאת יש בה משהו, כן, יש בה איזה משהו... או טוב שהוא, או רע שהוא... אך זה בכל זאת משהו. ויחד עם המשהו נחוץ רק איזה מישהו, שלא יהיה של מישהו אלא כולו שלי שהוא. כי יש בזה מין סוד שהוא, ואיזה עוד ועוד שהוא, שכך, בלי כל יסוד שהוא, מתחיל הלב לרקוד שהוא. לא, אין פה כל ממש שהוא, אך זה בכל זאת משהו... אומרים אנשי ירושלים: כן, תל אביב, זה סתם גלגל... אין פרופסורים בה כזית ונביאים בה אין בכלל. היסטוריה אין לה אף כזרת. אין רצינות בה. אין משקל. נכון מאוד, אדון וגברת, לא, אין בה כלום... לא כלום... אבל... בכל זאת יש בה משהו, כן, יש בה איזה משהו... שכלל עוד לא היה שהוא והוא כולו שלה שהוא. כי יש בה איזה זיק שהוא, שכלל הוא לא מזיק שהוא. ויש בה איזה חן שהוא, שלאחרת אין שהוא... כל צר ומעצור שהוא אותה לא יעצור שהוא, כי אין כל פחד. איכשהו אצלה זה כבר ילך שהוא. לא, אין בה כל ממש שהוא... ובכל זאת יש בה משהו... אומרים אישים פוליטיקאים: נו מה זה מדינה עברית? כבר מדינות יש כמו מים... לא מעלה ולא מוריד. זהו מושג שכלום בו אין. מושג רחוק מאידיאל. נכון מאוד. נכונותים. אין כלום בו במושג, אבל... בכל זאת יש בו משהו... כן, יש בו איזה משהו... לא כלום.. אבל עובדה שהוא כבר באויר... אה? משהו... ובלב כל יהודי שהוא נותן זה איזה "צי" שהוא וצחוק שהוא, ובכי שהוא שלא יבין סתם מישהו. כי יש בו דבר מה דק שהוא, אבל כזה חזק שהוא מכל ספרון לבן שהוא וטנק וטומי גן שהוא. לא כלום... לא כל ממש שהוא, ובכל-זאת... יש פה משהו.