🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: דן אלמגור (נ' 1935) | לחן: גד מן (2011-1923) | שירה: אהרון צדוק (2000-1923) | ליווי כלי: רפאל (רפי) גבאי - פסנתר | להקת כלי קצב | מילות השיר "בת הכותן" ("Bat HaKutan") ("The Cotton Girl") נדפסו בל' אב תשי"ז, 27.8.1957, בעיתון "מעריב לנוער", במדורו השבועי של דן אלמגור,"הפסק להמהם", שבו הוא פרסם מילים של שירים וכן סיפורים על הזמרים ועל יוצרי השירים. מתחת לכותרת השיר נכתב בסוגריים: "מפזמוני להקת איילון". תווי השיר נדפסו גם הם בשנת 1957, תחת הכותרת "בת הכותן מבית שאן", בדף-שיר מסדרת "שירי ישראל", בהוצאת "נגן". על הרקע לכתיבת השיר סיפר דן אלמגור ("הצ’ופצ’יק של הקומקום - משירי דן אלמגור". אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012, עמ' 57): "בשנת 1955, ואני כתב של העתון 'במחנה גדנ”ע', נשלחתי לשדות הכותן של קיבוץ סעד בדרום כדי לראיין את מרסל דדון בת ה- 16, ממושב בית-הגדי, שהוכתרה כ'מלכת הכותן', אחרי שאספה אל שקהּ יותר פקעות כותנה מכל חברותיה. באותו זמן עצמו התייפחה מלכת היופי הישראלית בתחרות בינלאומית בארה"ב, כשלא זכתה בכתר. כתבתי על מרסל במדורי "טור דני טורדני", וכעבור שלש שנים כתבתי על בת-דמותה מבית שאן (*) פזמון ל'להקת איילון'. למה בית שאן דווקא? כי בעקבות “סימונה מדימונה” חיפשה הלהקה חרוז." (על מרסל דדון - ר' על-גבי הסרטון). הראשונים לבצע את השיר היו, כאמור, חברי להקת "איילון": גד מן - אקורדיוניסט הלהקה ומלחין "בת הכותן", חיים פולני, ברוך נדב (2011-1926) ומרדכי ירון. הם הקליטו את השיר לראשונה ב-5.3.1957 באולפן רשות השידור. ב-12.11.1957 סיפר דן אלמגור במדורו "הפסק להמהם", בעיתון "מעריב לנוער", כי על-פי עורכי התכניות "כבקשתך" ב"גלי צה"ל" וב"קול ישראל", השיר "בת הכותן", בביצוע להקת איילון, נימנה על השירים העבריים המבוקשים ביותר באותה עת. (*) הכותנה היא גידול בעל צריכת מים גבוהה. ניסיונות לגדל כותנה בישראל נעשו כבר מתחילת ההתיישבות, אולם פיתוח ענף זה תפס תאוצה רק בתחילת העשור של 1950, בעמק בית שאן, בנגב הצפוני ובעמק יזרעאל, ומאוחר יותר גם בעמק החולה - באזורים בהם הטמפרטורות היו גבוהות מספיק, וכמות המים איפשרה זאת. "אבי הכותנה הישראלית", אשר יזם, ליווה מקרוב וסייע בפיתוחו של הענף בארץ, היה סם המבורג (1899 - 1976), חוואי יהודי אמריקני, תושב קליפורניה. בתחילת עשור 1950 ביקר סם בארץ, וקבע, שקיימים כאן תנאים טובים לגידול כותנה, בעיקר באזור עמק בית שאן. ביוזמתו הוקמה בשנת 1952 בעמק בית שאן, ליד מושב בית יוסף, חוות כותנה, וזאת נקראה על-שמו - "חוות שמואל". קטיף הכותנה בשנים הראשונות היה בעיקרו ידני. למשימה גוייסו חברי המשקים, תלמידים מבתי-הספר של משקי הקיבוצים, ותושבי מעברות ויישובים שנשלחו מלשכות התעסוקה. במחצית שנות ה-50 הובאה הקטפת הראשונה, קטפת חד-טורית. היו תקופות שיא, שבהן גידלו בארץ 600 אלף דונמים של כותנה ויותר, אך בעשורים של 1990-1980, בעקבות משבר המים, פחתו מאוד שטחי הכותנה, והועברו בהדרגה להשקייה במי קולחין. במקביל פותחו זנים המסתפקים בפחות מים. (עלון 362 של חוות ח'ביזה, 10-11.10.2011, י"ב-י"ג בתשרי תשע"ב) . (אלי אלון: "סם המבורג - 'אבי הכותנה הישראלית'". News1, 13.6.2018). השיר, המובא כאן מפי אהרון צדוק, הוקלט ב-28.10.1957 על-ידי קול ישראל. היא חומקת קלה בין שיחי הכותן, וקוטפת שלגים מלוא-חופניים. השדה - ים גלי, מתקשט כחתן, משתאה: מה צנום הוא גופהּ הקטן מול השק הלופתהּ במותניים. בת הכותן מבית שאן, המולכת בלבן, בין עדרי שיחים עוברת כרועה בין עננים. לראשהּ עוטרים עטרת הפרחים הלבנים. מושיטים הפרחים לקראתהּ צווארם: "קחי, אחות!" הם קוראים אל פניה. כך שיחים מגישים להּ שמלת חופתם, זרועותיה שחומות ועיניה פחם, אך צחורות הפקעות כשיניה. בת הכותן... וחולמים האחים הקטנים בלילות אגדת אחותם הבוגרת. עוד ייצאו השיחים כגדיים במחולות, ופקעות יתאגדו לשמלת הכלולות בחופה לבנה וזוהרת. בת הכותן... על-גבי הסרטון: קטיף כותנה בקיבוץ שדה-נחום, 1954. באדיבות שמואל גזית. מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. תחקיר ועריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.