🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: אלכסנדר פן (1972-1906) | לחן: לא ידוע | עיבוד, ניצוח, ניהול מוזיקלי: מרדכי (מוטקה) שָׁלֵף (לידה: 1933) | ביצוע: חבורת שהם | סולן: דודו אלהרר (לידה: 1945) | השיר "סורו מני" ("Suru Meni") נכתב על ידי המשורר אלכסנדר פן בעשור של 1940, וראה אור לראשונה בשנת 1977 במסגרת ספר השירים של פן "רחוב העצב החד-סטרי" (הוצאת הקיבוץ המאוחד). השיר מתאר מלח שיכור, אשר יושב במסעדה ומטביע את יגונו בטיפה המרה ובמנת דג. מקורו של הלחן לשיר אינו ידוע, ויתכן שהינו מבוסס על שיר עם רוסי (כפי שנהוג לייחס לשירי משוררים רוסים שעלו ארצה). או לחלופין, כפי שמספרת חוקרת המוסיקה, ד"ר חגית הלפרין, שראיינה את יעקב לופן, בן קיבוץ גנוסר, שבעת שישב בכלא הבריטי בימי המנדט, למד את השיר הזה ושמע שמקורו במעפיל ניצול שואה ששמו לא ידוע. התווים לשיר הודפסו לראשונה בשנת 1963 במסגרת פרוייקט שירי הפלמ"ח בשם "אנו, אנו, הפלי"ם". השיר התפרסם לראשונה בשנת 1975 בביצוע הזמר דקלון ובליווי להקת "צלילי הכרם", וכלל מספר שיבושים לשוניים שסטו מן המקור. עם זאת, בעוד שיתכן וחלק מן השיבושים היו מקריים, כגון תחילת השיר במילים "סורו ממני" במקום צורת הדיבור הקדומה, "סורו מני", כפי שנכתב במקור, הרי שבסוף השיר, שינה דקלון את המילים "לעזאזל הכל! אין זהו ים" למילים - "לעזאזל הכל, אין לי מקום" ויש הרואים זאת כשינוי מכוון שנועד להעביר מסר חברתי על הקיפוח של בני עדות המזרח, שיח מחאתי שהיה בשיא תנופתו בתקופה בה הוקלט השיר. השיר הוקלט בביצוע אמנים רבים לאורך השנים (בהם זוהר ארגוב, אורי זוהר, גידי גוב, "צלילי העוד", זהבה בן, ששי קשת, ועוד - ש"ע), ומבלי שיהיה לדבר הסבר, ניתן לומר כי בכל גרסה מוקלטת של השיר ניתן למצוא שיבושים לשוניים הסוטים מן המקור כפי שכתב אותו פן. במהלך שנות העשרה של תחילת המאה העשרים ואחת, ניתן היה למצוא את מילות השיר מצויירות על גרפיטי בסמטה 4 בשכונת פלורנטין בתל אביב, עם הקדשה אוהבת ועלומת-שם למשורר אלכסנדר פן. (מאתר הספרייה הלאומית). בספר "משפחת הפלמ"ח / ילקוט עלילות וזמר", בעריכת חיים גורי וחיים חפר (הוצאת "ידיעות אחרונות", 1977, עמוד 116), מחברי השיר (מילים ולחן) מצויינים כלא ידועים. וכך נכתב בספר על השיר: מראשוני אנשי הצפרדע של הפלמ"ח, ביניהם - יוסל'ה הובר (היום דרור), יוחאי פישמן (היום בן-נון) ומשה ליפסון (היום נחשון) ואיזי רבינוביץ (היום רהב), גרשון קרלינסקי (היום גרשון קרלינסקי) ועוד כמה בחורים עוצרי נשימה, הצמידו מוקשי-עלוקה לאניות הגירוש הבריטיות בחופי ארץ-ישראל וקפריסין. לאחר שהפעולה הצליחה - אין כל ספק שנערכה מסיבה, ובאותה מסיבה - אין כל ספק ששתו. וכיון ששתו - אין כל ספק ששרו את "סוסרו סורי מני". השיר, המובא כאן בביצוע חבורת שהם, נטבע בשנת 2014 בתקליטור לא מסחרי של החבורה, "היה היה פלמ"חניק". תודה על ההקלטה למוטקה שלף, המנהל המוזיקלי, המעבד והמנצח של החבורה. תיאור השיר ותוויו על-גבי הסרטון: מתוך "ספר הפלמ"ח" לעיל. ציור המלח על-גבי הסרטון: צילה בינדר. סורו, סורו מני, יגון, קדרות ומחשבה. הן חי אני, חי עודני - שכר אשתה ואהבה... לחייך, יפתי, אחותי הקטנה. ומחר ישאני גל, אל יודע אנה... גלים-גלים, הן זהו ים. חבל, כבל, זוהי ספינה. אך לי אהובה, גם פה גם שם - אחת צנועה, שניה פרוצה... לחייך, יפתי... שכר-שכר אשתה היום ומחר יאכלוני הדגים... לעזאזל הכל! אך זה היום - (לעזאזל הכל! הן זה היום) הב סולטנית, מלצר ושני לוגים... לחייך, יפתי... תחקיר ועריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.