רחל פונה אל חברתה מאז, ומעלה זכרונות משותפים מימים עברו. המשוררת מתארת באמצעות חווייתה העצמית, כברוב שיריה, את חווייתם ותודעתם של חבריה, חלוצות וחלוצים, אנשי תנועת העבודה וחברי מפלגות הפועלים הציוניות, אשר כללה התמסרות ליעדי האומה ואהבת חיי עבודה בחקלאות בארץ ישראל. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F מתוך אתר מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות קוביאס, ברוך מלחין וכנר.לידה: 1895 פטירה: 1964 נולד בקרומלוב, בוהמיה (צ'כוסלובקיה), למד באוניברסיטה של וינה, בין היתר אצל גוידו אדלר (תולדות המוסיקה) ופרנץ דרדלה (כינור). המשיך את לימודיו באקדמיה למוסיקה של פראג. ב-1941 עלה לארץ-ישראל וניגן ויולה בתזמורת האופרה. עם יצירותיו נמנים קונצ'רטו לכינור ולתזמורת, אופ' 92 (1956); קונצ'רטו משולש לאבוב, לשתי קלרניתות ולתזמורת; מוסיקה קאמרית לכינור, לוויולה ולנבל; חמישייה לכלי קשת; חמישייה לאבוב, לקלרנית, לכינור, לוויולה ולצ'לו; ומספר ניכר של קטעים לפסנתר ושירים. נפטר בתל-אביב. https://dbs.anumuseum.org.il/skn/he/c6/e181963/%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%A1_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A מילים: רחל בלובשטיין לחן: ברוך קוביאס בֶּחָצֵר – בִּעוּתֵי יָרֵחַ, לְהָטָיו הַקָּרִים וּדְמָמָה; הוֹי, מַהֵר, לְמִקְלָט, לָרֶפֶת. לְפָרָה, נוֹשֶׁמֶת, חַמָּה. וְיָדִי מְלַטֶּפֶת חֶרֶשׁ אֶת הָרֹאשׁ הַגָּדוֹל, הַמַּקְרִין. מְאֻחִים חַיַּי עִם חַיֶּיהָ בְּאַלְפֵי חוּטֵי מִסְתּוֹרִין