לא ביום ולא בלילה חרש אצא לי אטילה; לא בהר ולא בבקעה שטה עומדה שם עתיקה. והשטה פותרה חידות ומגידה היא עתידות. את-השטה אשאל אני: מי ומי יהי חתני ומאין יבוא, שטה המפולין אם מליטא הבמרכבה יעבר שבילו, אם במקלו ובתרמילו ומה-יביא לי שלומים: חרוזי פנינים אם אלגמים ומה-תארו: צח אם-שחר אלמן הוא אם-עודו בחור שמא זקן, שטה טובה, אז לא אשמע, אז לא אבה. אמר לאבי: המיתני וביד זקן אל תתנני! לרגליו אפל ואשקן: אך לא זקן, אך לא זקן!