חרש חרש שוב נוגנים מיתרים. זו הגיטרה של פדרו שוב שרה פורטת אי שם בהרים. אגדה עתיקה מסופרת בכפרים שעל גבול מקסיקו ומדור לדור היא עוברת וכל אב ילחשנה לבנו: אגדה על בחור ושמו פדרו שהיטיב על גיטרה לפרוט ושיריו לב כל גבר הרטיטו והיטיבו ליבות נערות. חרש חרש... בכפרים של דלות ושל עוני בבקתות של רעב ומחסור הוא זימר על שיוויון ועל חופש ועל יום השחרור הקרוב ושלחו חיילים וזנדרמים וציוו לתופסו חי או מת הוא חמק ועימו הגיטרה ויצא למדבר הלוהט. חרש חרש... זה היה בשמיני באוקטובר בכיכר מול דוכן הנרות הם גילוהו לפתע בחושך ונקבו את גופו בצרורות. אך אומרים שעדיין כל ערב שוב עולה ממרומי הגבעה מנגינה עצובה ומעוררת הנוסכת עידוד ותקווה. חרש חרש...