🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: אברהם שלונסקי (1973-1900) | לחן: יוליוס פוציק (1916-1872) | עיבוד: גיל אלדמע (2014-1928) | שירה: חבורת רננים - Renanim Choir | אברהם שלונסקי חיבר את השיר "המנון הטראסק" ("Hymnon HaTrask") בין השנים 1923-4 (*), בעת שהיה חלוץ ב"גדוד העבודה" בעין חרוד. השיר מופיע גם תחת הכותרות "הנה באנו" ו"המנון חברה טראסק". השיר לא כונס בספרי השירים של שלונסקי. נוסח חלקי שלו נכלל לראשונה בשנת תרפ"ה, תחת הכותרת "חד מחבריא", ללא ציון שם המחבר, בקובץ השירים "מ. גור אריה: החלוצים - גזרי צלליות בלוית שירי חלוצים. נצברו על-ידי מ. נרקיס" (הוצאת "בני-בצלאל", ירושלים). (ר' ע"ג הסרטון). ב-1981 נדפס השיר לראשונה בשלימות בחוברת "אברהם שלונסקי - חייו ויצירתו", בעריכת חגית הלפרין וגליה שגיב. השיר מושר בלחן מארש "כניסת הגלדיאטורים" מאת המלחין והמנצח הצ'כי, יוליוס פוציק. תוויו נילוו לקובץ "החלוצים" (לעיל), תחת הכותרת "הנה באנו". הם נרשמו בכתב יד בדף "מנגינות לשירי חלוצים - נצברו בידי א. ז. בינדר". (ר' ע"ג הסרטון). אברהם זאב בינדר, חזן יהודי אמריקאי ומלחין של מוזיקה לבתי כנסת, ביקר בארץ ב-1924 והתוודע במהלך ביקורו זה, וכן בביקוריו המאוחרים (1932, 1952), לזמר העברי של התקופה. הוא עיבד את השירים ופעל לקדמם באמריקה. עיבודיו נכללו ב-1926 וב-1933 בשני כרכים של הספר: "שירי עם פלסטיניים חדשים" ("New Palestinian Folksongs"). ה"חברה טראסק" היתה קבוצה של חלוצים בוהמיינים 'אנארכיסטים' מקרב אנשי גדוד העבודה בעין חרוד, ששלונסקי התיידד איתם בעין חרוד. פירוש השם "טראסק" ביידיש הוא רעש, מהומה. עפ"י פרופ' חגית הלפרין, יש לו גם פירוש נוטריקוני, שנתן שלונסקי: "טרינק סאמע קאניעק" (שתה אך ורק קוניאק). סמלם הקבוע היה אצבע משולשת. על כך נקראו גם חבורת "אצבע משולשת". כלל שלהם היה: מוכרחים להיות שמח: ככל שהמצוקה גדולה יותר, השמחה חייבת להיות גדולה הימנה. כלל זה התבטא, בין היתר, במסיבות העליזות שקיימו בת"א, ובלילות השירים וריקודי ההורה הסוערים ב"גדוד העבודה". מפורסמים היו נשפי הפורים שערכו באולם ישה חפץ בת"א. בפרסומים לנשפים ציטטו שורות מ"המנון הטראסק", העוסקות באווירת השמחה ופריקת העול שלהם. סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, בספרו "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב" (דביר, ירושלים, תל-אביב. עמ' 35-34): "זו היתה חבורה של מעוררי שמחה. רובם משוחררי הגדוד העברי. כל אחד מהם טיפוס בפני עצמו. דברנים ושתקנים, פקידים עונבי 'דג מלוח' ופועלי בניין, רווקים ובעלי-משפחות, אנשי מעשה ותמהונים, בעלי הזיות. ניצני החבורה נראו כבר בשנות העשרה. שלישיית הרווקים (ישראל - ש.ע) דושמן - (אברהם - ש.ע) אלדמע - (חנינא - ש.ע) קרצ'בסקי ונספחיה, הֶעליזה את חיי-הלילה של תל-אביב בנשפי שירה וריקודים ... . בסוף שנות העשרים צצה המהדורה השנייה, שקראה לעצמה 'חברה טרסק'. על מעשיה נחלקו הדעות. מחד - התמכרה החבורה למעשי קונדס, מתיחות ותעלולים שחרגו, לעתים, מגבול השובבות. מאידך נטלה חלק פעיל בחיי-החברה והתרבות של תל-אביב. ... קהל רב נמשך אחריהם והתייחס בהבנה ובסלחנות למשובותיהם. בערבי השירה ובנשפי הפורים שארגנה החבורה, השתתפו כל ה'מי ומי' ... . את פזמוניהם כתבו והלחינו אריה רובינשטיין (מהשיר "אריה אריה קום התגייס לגדוד העברי" - ש.ע), משה זמירי (משורר ומבקר אמנות - ש.ע) (*) ומרדכי זעירא. כעבור שנים אחדות, נילאו אחדים מאנשיה לשאת את המולת העיר ושאונה. בהשפעת רעיונותיהם של מיכאל הלפרין ואלכסנדר זייד על הקמת תנועת רועים עממית בארץ, עלו לאדמות שיח' אבריק, רעו עדרים והניבו שירים ('למדבר', 'במצלתיים ובתופים') ונודעו בשם 'קבוצת הרועים'. השקפת עולמם מצאה את ביטויה בהמנון (הטראסק -ש.ע) שחיבר למענם אברהם שלונסקי. הוא ראה עצמו אחד מהם - 'חד מחבריא' הוא שם השיר במקורו - וכתר להם כתרי חיבה בכל הזדמנות. את המילים התאים לצלילי מרש כניסת הגלדיאטורים של פוציק, מנגינה שהיתה ועודנה נפוצה במופעי קרקס, ומן הסתם הלמה את מעללי החבורה". שלונסקי שילב בנוסח הראשון של שירו "קרועים אנו" שורות מ"המנון הטראסק". בשירו של דב פרנקל, "שיר מלחים" (פורסם ב"המשקיף", 12.5.1939), עולים מוטיבים שמזכירים את "המנון הטראסק": ... פה מלח בית"ר בדרור, / הלאה כל גונח. // מי נשאר עלי יבשת, / לו נשלח אלתר / אצבע-חמד משולשת של מלח בית"ר. // ... מלחי בית"ר, פה שְׁמֵנוּ - - / ... / בוז יבשת - סיסמתנו, / פה הפקר הכל. (*) עפ"י יעקב מחט (אבו-עדרי), מאנשי "חברה טראסק" המובילים, שלונסקי חיבר את "הימנון הטראסק" בטקס ברית המילה של יהויה, בנו של משה זמירי (פברואר 1927). השמחה ארכה 3 ימים ולילות - "והצהלה והשמחה כדת וכדין. המנון פשוט, עליז ומלא-אמת. סוף-סוף מוכרחים להיות שמח. סוף-סוף מוכרחים לצפצף" (מעריב, 24.3.1967). השיר מפי חבורת רננים הוקלט ב-1966 ע"י קול ישראל. הוא נטבע בתקליטור לא מסחרי מס' 6 של אוסף שירי חבורת רננים, ומובא כאן מתוכו באדיבות המוזיקאי, מרדכי (מוטקה) שלף (נ' 1933), שהיה חבר בחבורת רננים. מילות השיר שלהלן הן הנוסח בכתב ידו של שלונסקי, כפי שפרסמה פרופ' חגית הלפרין. (המילים המושרות רשומות ע"ג הסרטון): הנה באנו! דרך פנו! ארחי-פרחי - הפקר אנו. טרסק הוא שמנו וידינו הן בכל. לכל חי עלי יבשת נשלח אצבע משולשת נתיחפה ונצפצפה על הכל. אנחנו אספסוף פוחח הבוז לכל בטלן גונח, "והיית אך שמח" סיסמתנו - לעדי עד! לא נשאל מאן ולאין העולם - הוא בית היין, מי פיכח פה עדיין - פרוק העול! לכל חי עלי יבשת נשלח אצבע משולשת תתיחפה ותצפצפה על הכל. אנחנו אספסוף פוחח הבוז לכל בטלן גונח "והיית אך שמח" הבו גודל רב לטראסק! עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.