עמק, עמק העצב בעינים, עמק, עמק היין במרתף. הלילה את לבי אקרע לשנים; לך ולגביע הנוטף. אל תשאלני מה, אל תשאלני איך, בני אדם נולדו לשתק ולחיך. בני אדם נולדו לסלח וללכת כרוח הנושבת בשלכת. דולף, דולף הדלף, דולף ומיבב; עברו עלי שנות אלף, שנות אלף שבלב. זמר, לבי, הלילה - היי, טירי טירי טילה, נגן נא לעולם - הוי טירי טירילי טם. במרתפים הרוח מיבבת, במרתפים אין אור בחלונות, אבל אדם בוכה שם כמו ילד, אבל אדם חולם שם חלומות. אל תשאלני אן, אל תשאלני איך, גם אתה אינך יודע והולך. ודאי ישנו מקום שבו עומדים מלכת, שבו יתום העץ גם משלכת. דולף, דולף הדלף, דולף ומיבב; עברו עלי שנות אלף, שנות אלף שבלב. זמר, לבי, הלילה - היי, טירי טירי טילה, נגן נא לעולם - הוי טירי טירילי טם.