🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים בגרמנית: סלומון (שלמה) הרמן מוזנטל (1877-1821) Salomon Hermann Mosenthal | תרגום/נוסח עברי: שאול טשרניחובסקי (1943-1875) | לחן: עממי מסורתי | עיבוד: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) | שירה: הגבעטרון - The Gevatron | ליווי כלי: חמישיית גלבוע - The Gilboa Quintet | מילות השיר "צלצלי שמע" ("Tsiltseley Shema") ("'Ringings Of 'Shemah") הן גרסה עברית שהעניק שאול טשרניחובסקי לאַרְיָה "שירת לאה" (נקראת גם "הכו בתוף"), מתוך הליברית של האופרה "המכבים" ("Die Makkabäer"), שכתב הסופר, המחזאי והמשורר היהודי-גרמני, סלומון (שלמה) הרמן מוזנטל, והלחין אנטון גריגורביץ' רובינשטיין (1894-1829). (*) בגרסתו לשיר נשען טשרניחובסקי על פסוקים מספר תהלים ק"נ, ה' ("הללוהו בצלצלי-שמע; הללוהו, בצלצלי תרועה") ומספר שמות ט"ו, ו' ("ימינך ה', תרעץ אויב"). השיר הוא שיר הניצחון של לאה, אם החשמונאים. הוא הושר על-ידהּ, עם מקהלה, במערכה השנייה של האופרה. אנטון רובינשטיין הלחין את השיר בסגנון מזרחי. הוא סיפר, כי "בילדותו שמע פעם מאמו, שהיתה מוסיקאית טובה, ניגון מסוים, והוא השתמש בו באופרה 'המכבים'. - 'הייתי בטוח' - כתב אל אמו - 'שזה שיר יהודי עממי'. אבל נתברר שאמו היא שחיברה את הניגון ועוד ניגונים אחרים ברוחם של שירי־העם היהודיים. משגילה דבר זה, התנצל רובינשטיין לפני אמו, שהשתמש בניגון שלה כבשיר עממי יהודי. ניגון זה הוא ניגון שירתה של הגיבורה לאה 'הכו במצלתיים!' ורובינשטיין שינה את אופיו וקירב אותו 'לאופי נוסח התפילה היהודי'. ..." (הדאר, 16.9.1963). מילות השיר "צלצלי שמע", ביידיש ובעברית, וכן התווים בלחנו של רובינשטיין, נכללו ב-1914, תחת הכותרת "שירת לאה", במהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת של הספר "לידער-זאמעלבוך - פאר דער יידישער שול און פאמיליע" ("קבץ-נגינות - בשביל המשפחה ובשביל בית הספר"). כמו-כן נכללו ב-1923 במהדורה רביעית של הספר, מותאמת למהדורה השנייה (ברלין: הוצאת יובל). יצחק קצנלסון שילב את "צלצלי שמע" במערכה השלישית של מחזהו, "בת יפתח" - "מחזה בשלוש מערכות לבני הנעורים". המחזה נדפס בשנת תרפ"ב, 1922, בהמשכים, במספר גליונות של "שִבֹּלים" ("שיבולים") - "עיתון עם ציורים לבני הנעורים" - עיתון דו-חודשי. ראה אור בוורשה, בהוצאת הועד המרכזי של הסתדרות "תרבות" בפולניה. המערכה השלישית של המחזה, ובה השיר, נדפסה ביום ג', ג' סיון תרפ"ב, 30.5.1922, בגיליון מס' 5 של "שיבולים", עם הערה "מן האופירה 'המכבים' של רובינשטיין, תרגום המלים לש. טשרניחובסקי" (עמ' 9-8). את השיר במחזה שרה נעמה יחד עם מקהלה. בספרה "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", סיפרה נתיבה בן-יהודה כי היא שרה את השיר "הכו בתוף" בתחילת עשור 1930, בגן (ירושלים 1990, עמ' 71). השיר הזה, שהמשיך לככב עוד כשלושה עשורים לפחות ברפרטואר הגנים ובתי הספר העבריים, היה פופולרי במיוחד בקרב מורות לריתמיקה שהכינו הופעות של קבוצת בנות עטויות בדים צבעוניים שקופים ותופי מרים בידיהן. רבקה שטורמן, מחלוצות המחול הארץ–ישראלי, השתמשה במנגינה הזו לריקוד שיצרה לטקס העומר הראשון בקיבוצה, עין–חרוד. (שי בורשטיין: 'שירה חדשה עתיקה': מורשת אברהם צבי אידלזון וזִמרי 'שורשים'). ב-2015 יצר הכוריאוגרף שמוליק גוב ארי ריקוד מעגל לשיר. להלן הגרסה של "שירת לאה" ("לאה'ס-געזאנג") ביידיש, בתרגומו של מרדכי ריווסמן (ריוועסמאן) - מתוך "לידער-זאמעלבוך" (לעיל) (שיר a.83, עמ' 31 בחלק המילים): פויקען, קלאפט העכער / אה, פויקען, קלאפט שטארקער / העכער, שטארקער! Bis זינגט הויך צו גאט, / זאגט אים א שיר, / זינגט הויך צו גאט, / זאגט אים א שיר. Bis ער האט מיט זיין האנד / דעם שונא באזיגט... / און זיין רעכטע האנד / באַשיצט אונדז. Bis פויקען, קלאפט העכער! / אה, פויקען, קלאפט שטארקער, / העכער, שטארקער! Bis להלן גרסת "הכו בתוף" ל"שירת לאה", על-פי שאול טשרניחובסקי: הכו בתוף, הכו בתוף, הו! / במצילתיים, במצילתיים, / רונו רון, רונו רון. הודו לאל, הללו לו, / הודו לאל, הללויה. / ימין אלוהינו תרעץ הצר / ימין אלוהינו מגן עד! (*) סלומון (שלמה) הרמן מוזנטל כתב את ליברית האופרה "המכבים" (אופרה בשלוש מערכות) על-פי המחזה "המכבים" משנת 1852 (הצגת בכורה: 3.1.1852 בוינה), שחיבר המחזאי הגרמני אוטו לודביג (1865-1813). הצגת הבכורה של האופרה "המכבים" התקיימה ב-17.4.1875, בברלין, בניצוחו של מלחינהּ, אנטון רובינשטיין. בשנת 1877 הוצגה האופרה גם ברוסיה, ובהמשך במערב אירופה. בארץ הוצגה האופרה על-ידי האופרה העברית מייסודו ובניהולו של מרדכי גולינקין, בתרגומו של מאיר פריידמן. הצגת הבכורה התקיימה בחנוכה, כסלו תרפ"ו, 1925. זמרת האלט, אהובה (ליובה) מידוביה, בתפקיד לאה, "הקסימה את הקהל. לא הגו אלא בה, לא קראו בהתלהבות אלא אותה" (דאר היום, 24.12.1925). השיר¸ המובא כאן בביצוע הגבעטרון וחמישיית גלבוע, מושר בלחן עממי מסורתי. הוא נטבע ב-1964 בתקליטון "הגבעטרון - חמישיית גלבוע - בהדרכת נחום היימן - שירים חסידיים" (הד ארצי, 516-MN). ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שאול טשרניחובסקי", ו"שירים מתורגמים", מפי: • הגבעטרון - בלחן עממי מסורתי. תחת הכותרת "צלצלי שמע" (1963). • הגבעטרון וחמישיית גלבוע - בלחן עממי מסורתי. תחת הכותרת "צלצלי שמע" (1965). • דליה עמיהוד ומקהלת ילדים - תחת הכותרת "הכו בתוף". בלחן אנטון רובינשטיין. צלצלי-שמע, צלצלי-תרועה, עורו, עורו...! הודו לאל, הללויה! הודו לאל, הללויה! ימין אלוהינו תרעץ אויב, ימין אלוהינו מגן עד. הקלטה ועטיפת תקליטון: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.