🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: יצחק שנהר (יצחק שנברג) (1957-1902) | לחן: ידידיה אדמון (ידידיה גורוכוב) (1982-1894) | עיבוד: אריה לבנון (2023-1932) | שירה: זמרה ארנת (2021-1929) | גיטרה: Bruno D'Amario (נ' 1937) | המלחין, ידידיה אדמון, הלחין את השיר "שדמתי" ("My Land") ("Shedemati") ("Shdemati") בשנת 1927. לדבריו, "הנעימה באה אלי מפני שהיתה שוכנת בתוכי". (ראיון של ידידיה אדמון עם מאיר הרניק, שהתקיים בינואר 1963 במסגרת קול ישראל. ניסחה: בתיה באיאר. מתוך: ד"ר ציפי פליישר: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", 1964, חלק ב': דוקומנטציה, עמ' 299). על-פי חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, את לחן הפתיחה של השיר שאב אדמון משיר האהבה הבדווי, "יא בנת אלשיח'", שמילותיו המקוריות בתרגום חופשי הן: אל תעלינה בסולמות, פן תפצענה את ליבי. אל הלחן הבדווי הזה הצמיד אדמון את הלחן המקורי שלו, המתחיל במילים: "בצעד קל חרמש קלל / יונף אל על", והוא מיזג את שני הלחנים ללחן אחד. השיר "שדמתי" נימנה עם שיריו היותר מפורסמים של אדמון. אפשר להגדיר אותו כ'שיר השירים' המוזיקלי של אדמון. השיר מביא לביטוי את החיבור שבין מזרח למערב, שכה איפיין את אדמון בלחניו, והוא אחד מהשירים הראשונים שהולחנו בסגנון מזרחי-מערבי. "הזמר 'שדמתי', לחרוזיו של יצחק שנברג, היה, בלי ספק זמר עברי שבישר התרקמות מערכת צלילים ארץ-ישראליים חדשה." (משה גורלי, דבר⁩, 13.8.1951⁩). מאיר הרניק אמר ש"אדמון והשיר הזה ("שדמתי") הם כל מה שרצינו להיות ולא היינו. הוא הישות הפלסטינית שלנו. הוא שהחליט למחוק באופן מיסטי אלפיים שנה". "השירים (של אדמון - ש.ע) 'גמל גמלי' ו'שדמתי' חוללו תפנית בשדה הזמר. היתה זאת ריאקציה נגד המלודיות המזרח-אירופיות. הכיוון של הנעימה האדמונית החדשה היה אל התבנית המזרחית, הערבית והבדווית. בתחום המוסיקה האמנותית חל אז תהליך דומה, של 'ים תיכוניות', ‬כלומר מגמה להתקרב אל המוסיקה הקשורה בחבל-ארץ זה. ... אצל אדמון היה זה היפוש כן אחרי זמר-העם הראשוני. ... שירים כ'שדמתי' או 'ומשה היכה על צור' אינם מחקים את השירה הערבית, אלא מאפיינים סגנון חדש, בעל שני סימני-היכר: סימן-ההיכר הראשון הוא רגישותו של אדמון לריתמוס הפנימי של הטקסט בתבנית המלודית המוכנה. ... הסימן השני הוא התבניות המוסיקאליות של טעמי-מקרא, בצד 'רוח המזרח'. ...‬ אילו היה מופיע כיום שיר חדש, דומה בייחודו ל'שדמתי, ‬בתוך תשפוכת הפזמונים והלהיטים, היה הזמר הישראלי מתעשר." (חנוך רון, דבר⁩, 24.4.1974⁩). ההקלטה הראשונה לשיר היתה בשנת 1930, בחברת "קולומביה" בצרפת, בעיבודו ובביצועו של ידידיה אדמון עצמו, יחד עם תזמורת האופרה הלאומית של פריז. היה זה עת אדמון שהה בצרפת, לשם הגיע בשנת 1929, לרגל לימודיו אצל נדיה בולאנז'ה (Nadia Boulanger), בקונסרברטוריון "אקול נורמל דה מוזיקה דה פריס". את השיר הקליט בעידודה של בולאנז'ה, יחד עם שירו "שיר הגמל" ("גמל גמלי"). הוא נטבע, תחת הכותרת "במרחב העמק" ("Dans la Vallée de Jesréel"), בתקליט 78 סל"ד. ניתן לראותו בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "יצחק שנהר" ו"ידידיה אדמון". "עוד היום מהדהד באוזניי קולו של אדמון, ששמעתיו מעל תקליט ישן נושן, מעל צלחת הגראמופון בעל האפרכסת הגדולה. אדמון היטיב לבצע את שיריו, ואני זוכר במיוחד את 'שדמתי' שקנה לו מקום בכותל המזרח של הזמר הישראלי. ובשיר. זה יש תחושה של ארכאיות אמיתית וכן מרכיבים מזרחיים מעניינים." (חנוך רון, דבר⁩, .24.4.1974⁩). השיר נכלל בשנת 1973 באסופת שיריו של ידידיה אדמון, שנשאה את השם "שדמתי" (תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל. הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך). בשנת 1985 יצר הכוריאוגרף, דני דאסא (נ' 1929), ריקוד מעגל לשיר. השיר, המובא כאן מפי זמרה ארנת, נטבע בשנת 1961 בתקליט "זמרה ארנת - שירים ישראליים" (RCA Victor, AVL-3408) ("Canciones Israelitas"). תמונה של עטיפת התקליט נמצאת על-גבי הסרטון. ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "יצחק שנהר", "ידידיה אדמון" ו"שירי שבועות", מפי: • ידידיה אדמון. • ידידיה אדמון (הקלטה משופרת). • הלל ואביבה (אילקה ואביבה רוה) (2002-1916) - ביצוע משנת 1956. • אילקה (הלל) רוה (2002-1916) – ביצוע משנת (?)1958. • אילקה (הלל) רוה (2002-1916) - ביצוע משנת 1959. • שלושת המיתרים (שלישיית ערבה) (טריו ערבה). • הדודאים - ביצוע משנת 1958. • הדודאים - ביצוע משנת 1960. • צמד הפרברים. • צמד העמרנים. • טובה בן-צבי (2020-1928). • גאולה גיל (נ' 1932). • דודו אלהרר (נ' 1945). • יהודית רביץ (נ' 1956) ומיקי שביב (נ' 1952). התווים שעל-גבי הסרטון, מתוך: "באלפי ידיים - שיריון לחייל ", בעריכת שלמה קפלן, משה וילנסקי, יורם טהרלב. השירון ראה אור בשנת החמישים להסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל, והוגש כשי לחייל (מפעלי תרבות וחינוך בע"מ, תל-אביב, 1969. דפוס ניידט בע"מ). שדמתי, עם שחר זרעתיה בדימעה. תפילת היוגב נשמעה. שדמתי, רוותה טללים, שכרה מאור חמה. לפני קוצר שחה קמה. בצעד קל חרמש קלל (מושר: בצעד רב חרמש קלל) יונף אל על. שדמתי, ( - בית זה אינו מושר כאן) זהב נמס שפוך על אדמה. רינתנו על הקמה. הו, הו, הו... הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.