אל תשכחו להירשם וללחוץ על הפעמון 🔔 כדי לקבל התראות על סרטונים חדשים 🎶. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: אהרון ליבושיצקי (1942-1874) | לחן: אדווין אריקסון (1968-1874) | עיבוד ופסנתר: פרסי ב. קאהן (Percy Kahn - (1966-1880 | שירה: יוסף שפינדל (מנור) (1994-1911) - Joseph Spindel | אהרון ליבושיצקי - מחנך, משורר ועורך עיתוני ילדים שניספה בשואה - כתב את השיר "הוי ערש מולדת" ("Hoy, Eres Moledet") ("Hoy, Homerland"), יחד עם השיר "שיר גבורה", בשנת תרס"ג, 1903, לרגל חגיגות החנוכה של בתי-הספר העבריים במזרח אירופה. השיר נקרא במקור "שיר מולדת". שני השירים נדפסו באותה השנה (1903), תחת כותרת העל "שירי-המכבים", בספר "שיר וזמר - שירים חדשים לבני הנעורים". "מאת א. ליבושיצקי. בלווית ארבע מנגינות למקהלה ופסנתר, מאת מנגנים שונים. עם ציורים רבים מעשי ידי נ. טשורני" (ורשה: הוצאת תושיה, עמ' 55-53). שיר א': "שיר מולדת"; שיר ב': "שיר גבורה". השיר עוסק במלחמות החשמונאים, ולמעשה, כל הטקסט שלו צריך להיות נתון במירכאות, שכן הוא דיבור ישיר מפי החשמונאים. מילות השיר הותאמו ללחן שחיבר אדווין אריקסון (Edwin Ericson) ב-1900 לשיר ילדים שוודי, "Vi gå över daggstänkta berg" ("אנחנו הולכים על הרים רועפי-טללים" - על-פי תרגום השיר על-ידי אמנון שפירא). את המילים לשיר השוודי חיבר אולוף ת'ונמן (Olof Thunman) (1944-1879). לצליליו מובילים את הזוגות ההולכים להינשא בכנסייה, כשכנרים הולכים מאחריהם ומכנרים בכינוריהם. (*) בסביבות 1910 נדפס השיר "הוי ערש מולדת" (מילים ותווים), בעיבוד פ. סקקובסקי (כנראה פיוטר סולומונוביץ' סקקובסקי - ש.ע), באודסה, על-גבי דפשיר. כותרת השיר - "ארץ מולדת- שיר ציוני" - רשומה בשער הדפשיר בעברית ובתעתיק לרוסית, ומעליה ציורי קבר רחל, הכותל המערבי ומגן דוד (הוצאה לאור: "שיר ציוני", אודסה). השיר נימנה על שירי העלייה השנייה. הוא הוקלט לראשונה בלונדון ב-1934, תחת הכותרת "שיר מולדת", על-ידי הזמר החובב, יוסף שפינדל (מנור), בתקופה שבה למד שם משפטים (הקלטה זאת מובאת כאן). הלחן השוודי הסוחף התגלגל גם לשימושים ולשירים נוספים: - צבי נשרי, המורה להתעמלות בגימנסיה "הרצליה", הביא איתו את לחן השיר בשובו מהשתלמות בסקנדינביה, ובמשך שנים ערך תרגילי התעמלות לצליליו. - בלחן זה מושר שיר הילדים "ידיים למעלה על הראש, על הכתפיים אחת, שתיים, שלוש". - בעשור של 1940 נדד הלחן לשיר הילדים הנודע של פניה ברגשטיין (1950-1908), "האוטו שלנו גדול וירוק". התפשטות השיר בביצועו של שפינדל בקרב הציבור הארץ-ישראלי היא שהאיצה את הדבקת הלחן השוודי לשירה של ברגשטיין. - בשנת 1957 חיבר אברהם ברושי גרסת מילים נוספת ללחן השיר, תחת הכותרת "הו ארץ מולדת". השיר בגרסה זאת התפרסם בביצועה של חנה אהרוני (נ' 1933). [חלק מהמידע לעיל לקוח מסיפורי חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן (2023-1935), על השיר]. "אני זוכר את השיר הזה עוד מהשנים האחרונות שקדמו למלחמת העולם הראשונה. ... אין ספק, שביאליק, ואפילו משוררים אחרים, פחותי עדך ממנו, חיברו שירים טובים מזה. אבל דווקא השיר הזה, עם מליו העממיות-מימיות ועם מנגינתו השיגרתית למדי, עמד בפני הזמן והזמנים, בפני התמורות והתהפוכות, והנה גם כיום לא נס ליחו והוא נמצא בשימוש יעיל. ... משיצא השיר הזה ברבים והושר לראשונה בטיולים התמימים והצמחוניים של תלמידי גמנסיה 'הרצליה', היתה הארץ נתונה לשלטון טורקי ..." (אורי קיסרי: "שני אנשים באצטדיון", הארץ, 13.10.1950). "שיר זה היה מושר תדיר בקבלות פנים רשמיות ובנוכחות המושלים הבריטיים כולל הנציב העליון..." (אורי קיסרי: "צלילים שהיו לזמנים שהיו", מעריב, 17.5.1963). (*) השיר השוודי, "Vi gå över daggstänkta berg" עוסק בתיאור הטבע המשתקף מעיניו של טייל מיטיב לכת. Thunman, כותב השיר, שדגל במשנתו של הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו שיש לטייל ברגל כחלק מהחיים, לקח את חברו אדווין אריקסון לטיול לעבר טירת שטנהאמר (שוודיה), ובשובם, אילתר חלקים מהלחן שהשלים בסופו של דבר אריקסון ללחן מלא לשיר. לימים טען טונמן כי האילתור שלו התבסס על ניגון עתיק ששמע מסבתו שהתגוררה ב-Gästrikland. השיר מושר גם בגרמנית, תחת הכותרת: "Im Frühtau zu Berge". את מילותיו חיבר יוליוס יניצק (1956-1887). יניצק, או בשמו הספרותי ולטר הנזל, התפרסם בפעילותו המוסיקלית למען החייאת שירי עם. המקור לשני השירים (השבדי והגרמני) מוקדם הרבה יותר, ומבוסס על שיר לכת צבאי (מארש) של חיילים שכירי חרב באירופה של סוף המאה ה-15 או תחילת המאה ה-16. לשיר גרסאות נוספות ברומנית ובצרפתית. הוא משמש כיום כהמנון של צעירי מפלגת הימין הקיצוני בצרפת - "החזית הלאומית" (FN) (הספרייה הלאומית). השיר, המובא כאן מפי יוסף שפינדל, נטבע כאמור, ב-1934, תחת הכותרת "שיר מולדת", בתקליט של חברת His Master's Voice H.W.5 (אנגליה). בצד ב' של התקליט "שיר הרועה" מאת עמנואל הרוסי. ביצועים נוספים לשיר או ללחנו, נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירי ציונות" ו"שירי מקומות", מפי: • חבורת רננים - השיר "הוי, ערש מולדת", מילים: אהרון ליבושיצקי. • חנה אהרוני (נ' 1933) - השיר "הו, ארץ מולדת", מילים: אברהם ברושי (2018-1923). המילים שלהלן הן הנוסח הכתוב של השיר מ-1903. (המילים המושרות רשומות על-גבי הסרטון): הו, ערש-מולדת, את, ארץ נחמדת, כאישון נשמרך לעולם! את רוח-אפנו, ניצוץ תקוותנו, בגוויית כל עמנו - הדם. וכאישון העין, בדם וכלי-זין נגינה עלייך מצר: במוות נבחרה, כולנו בצרה, ולא נִתְנך לאויב הנמהר. מלחמה נערוכה, דמינו נשפוכה, ומרום נחזיקה בנס; כדורי-המוות ייחשבו מאפס, והדגל יעזוב רק המת... הקלטה ותווית תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.