המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. הוקלט על-ידי קול ישראל. עירית סנדנר בליווי תזמורת ההקלטות של רשות השידור ניצוח, לסלו רוט. מילים: עמנואל הרוסי לחן: אהרן חריטונוב שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב בִּמְנוּחָה, אַל נָא תִּבְכֶּה מָרָה. עַל יָדְךָ יוֹשֶׁבֶת אִמְּךָ, שׁוֹמֶרֶת מִכָּל רַע. מְיַלֵּל בַּחוּץ הַתַּן וְנוֹשֶׁבֶת רוּחַ שָׁם... אַךְ אַתָּה, בְּנִי הַקָּטָן, נוּמָה שְׁכַב וִישַׁן. לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה צֵל יָעוּף מַהֵר מְאוֹד. אָסוּר, אָסוּר לְהִתְעַצֵּל. מָחָר צָרִיךְ לַעֲבֹד. מָחָר יֵצֵא אַבָּא לַחְרֹשׁ, בַּתֶּלֶם, בַּתֶּלֶם יֵלֵךְ הָאָב. הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הָרֹאשׁ, תֵּצְאוּ לַשָּׂדֶה אָז יַחְדָּיו. הִנֵּה תִּצְמַח, הִנֵּה תִּגְדַּל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לִקְרַאת הַגִּיל, לִקְרַאת עָמָל, כְּמוֹ אַבָּא תִּהְיֶה פּוֹעֵל. אָז תִּזְרַע בְּדִמְעָה וְתִקְצֹר בְּרִנָּה - אַךְ כָּעֵת לְאִמָּא שְׁמַע: נוּמָה, נוּמָה נָא. לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה קַר, שׁוּעָל חוֹרֵק לוֹ שֵׁן. סוֹבֵב, סוֹבֵב עַל הַמִּשְׁמָר, אַבָּא אֵינוֹ יָשֵׁן. בַּיּוֹם עָבַד, בַּלַּיְלָה יִשְׁמֹר, שָׁם בַּגֹּרֶן יִשְׁמֹר הָאָב. הִנֵּה תִּגְדַּל, תִּהְיֶה גִּבּוֹר, תֵּצְאוּ לַשְּׁמִירָה אָז יַחְדָּיו. שְׁכַב בְּנִי, שְׁכַב, אַל תִּירָא, כָּל הַמּוֹשָׁב עֵר. אִמָּא גַּם כֵּן בַּשְּׁמִירָה, תָּגֵן עַל בְּנָהּ אַבְנֵר. בּוֹעֶרֶת הַגֹּרֶן בְּתֵל יוֹסֵף, וְגַם מִבֵּית אַלְפָא עוֹלֶה עָשָׁן... אַךְ אַתָּה לִבְכּוֹת אַל תּוֹסֵף, נוּמָה, שְׁכַב וִישַׁן. לַיְלָה, לַיְלָה, לַיְלָה אֵשׁ תֹּאכַל חָצִיר וָקַשׁ, אָסוּר, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ מָחָר נַתְחִיל מֵחָדָשׁ. מָחָר צָרִיךְ לִירוֹת הַמַּסָּד, בַּיִת לִבְנוֹ יִבְנֶה הָאָב. הִנֵּה תִּגְדַּל, תָּרִים הַיָּד, תֵּצְאוּ לַבִּנְיָן אָז יַחְדָּיו. . זמרשת: "הלחן הוא ניגון של חסיד חב"ד שחובר (על-ידי חריטונוב - זמרשת) במתכונת של ניגוני הוואלס החסידי עם המבנה הקלאסי א-ב-ג-ב. במקור שרו אותו ללא מילים, אך בישראל נוהגים בעלי תפילה חב"דים לשיר אותו עם הפיוט "כי הנה כחומר" בערבית של יום הכיפורים. המנהג הזה אומץ בישראל על ידי בעלי תפילה מן החברה הדתית לאומית. הלחן התפרסם בשנות העשרים גם בקרב הציבור הלא דתי בארץ ישראל, כאשר עמנואל הרוסי חיבר לפיו את שיר הערש "שכב בני"." אבנר הרוסי (הבן של עמנואל) שעליו נכתב השיר מספר: שיר הערש נכתב בימי מאורעות תרפ"ט (1929). המהומות התחילו בירושלים בתשעה באב, הגיעו לשיאן בְּי"ז באב (23/8/1929) והתפשטו לשאר חלקי הארץ. רבים מיהודי חברון נשחטו ואלה שנשארו בחיים נאלצו לעזוב את העיר. חולדה נהרסה. יהודי יפו ברחו לתל אביב לאחר שמספר יהודים נרצחו בידי פורעים ערביים. בעמק יזרעאל הותקפו בית אלפא ומשמר העמק והוצתו הגרנות ביישובים שונים. בדיוק בימים אלה עמדתי להיוולד. אבי, חבר ה"הגנה", נקרא להגן על תל-אביב ונשלח עם קבוצה של כתריסר בחורים מצוידים במקלות לעמדה שהייתה ממוקמת על גבול ת"א יפו. היה גם אקדח אחד שהיה ב"סליק" מחשש שיוחרם על ידי הבריטים. אמי חכתה ללדת כל יום, ועם נשים נוספות גלגלה תחבושות שנקרעו מסדינים. בכ"ב באב הגיעה ההודעה לעמדה: "עמנואל, נולד לך בן". החבר'ה החליטו לקרוא לרך הנולד "נורקה" על שמו של נחום יודלביץ' (נורקה) שנרצח בירושלים מספר ימים לפני כן והיה מהחברים האהובים. הוא היה סרג'נט במשטרה הבריטית, מנצח על תזמורת המשטרה, ספורטאי ושחקן כדורגל אהוב הקהל הירושלמי. הוא נורה בגבו על ידי פורעים ערבים בעמדו על המשמר. אמי טענה שלילד עברי שנולד בארץ צריך להיות שם עברי ואז הוחלט לקרוא לי "אבנר" כי נולדתי בחודש אב. מספר חברים סיפרו לי שהוריהם היו שרים להם את השיר בילדותם וששאבו כוח להמשיך בתקופות קשות בעיקר מהבית: