בכל זאת יש בה משהו
זמרי "בכל זאת יש בה משהו · שיר עד - Shir Ad
מילים
אם לסלון נכנסת פתע
אשה יפה... אבל ממש,
המפלצות זוקפות לורנטה
ולוחשות כמו נחש:
אומרים שהיא יפה. יפה היא?
בעצם שום דבר. כך סתם,
די נחמדה. מה? נחמדה היא?
לא, אין בה כלום... אף כי אמנם...
בכל זאת יש בה משהו,
כן, יש בה איזה משהו,
לא טוב שהוא, לא רע שהוא,
אבל כיום זה משהו.
אפה הוא קצת גדול שהוא,
והילוכה קצת זול שהוא,
אך איזה גבר כלשהו
יכול את זה לסבול שהוא.
ואיזה כסיל אחרון שהוא
באיזה שיגעון שהוא
יכול למצוא עוד איך שהוא
גם בה דבר מה מושך שהוא.
לא, אין בה כל ממש שהוא,
ובכל זאת, יש בה משהו...
דורות שלמים חשבו אי פעם:
האהבה היא העיקר.
בא זמן חדש, הוחלף הטעם,
הגידו די, זה מיותר!
האהבה היא רק שרשרת,
משפט קדום ושקר מר.
נכון מאד. היא מיותרת
ואין בה כלום... אבל, מוזר...
בכל זאת יש בה משהו,
כן, יש בה איזה משהו...
או טוב שהוא, או רע שהוא...
אך זה בכל זאת משהו.
ויחד עם המשהו
נחוץ רק איזה מישהו,
שלא יהיה של מישהו
אלא כולו שלי שהוא.
כי יש בזה מין סוד שהוא,
ואיזה עוד ועוד שהוא,
שכך, בלי כל יסוד שהוא,
מתחיל הלב לרקוד שהוא.
לא, אין פה כל ממש שהוא,
אך זה בכל זאת משהו...
אומרים אנשי ירושלים:
כן, תל אביב, זה סתם גלגל...
אין פרופסורים בה כזית
ונביאים בה אין בכלל.
היסטוריה אין לה אף כזרת.
אין רצינות בה. אין משקל.
נכון מאוד, אדון וגברת,
לא, אין בה כלום... לא כלום... אבל...
בכל זאת יש בה משהו,
כן, יש בה איזה משהו...
שכלל עוד לא היה שהוא
והוא כולו שלה שהוא.
כי יש בה איזה זיק שהוא,
שכלל הוא לא מזיק שהוא.
ויש בה איזה חן שהוא,
שלאחרת אין שהוא...
כל צר ומעצור שהוא
אותה לא יעצור שהוא,
כי אין כל פחד. איכשהו
אצלה זה כבר ילך שהוא.
לא, אין בה כל ממש שהוא...
ובכל זאת יש בה משהו...
אומרים אישים פוליטיקאים:
נו מה זה מדינה עברית?
כבר מדינות יש כמו מים...
לא מעלה ולא מוריד.
זהו מושג שכלום בו אין.
מושג רחוק מאידיאל.
נכון מאוד. נכונותים.
אין כלום בו במושג, אבל...
בכל זאת יש בו משהו...
כן, יש בו איזה משהו...
לא כלום.. אבל עובדה שהוא
כבר באויר... אה? משהו...
ובלב כל יהודי שהוא
נותן זה איזה "צי" שהוא
וצחוק שהוא, ובכי שהוא
שלא יבין סתם מישהו.
כי יש בו דבר מה דק שהוא,
אבל כזה חזק שהוא
מכל ספרון לבן שהוא
וטנק וטומי גן שהוא.
לא כלום... לא כל ממש שהוא,
ובכל-זאת... יש פה משהו.
×
בכל זאת יש בה משהו
שיר עד - ילדי הפקר - מילים: נתן אלתרמן | לחן: רוסי ויידי | שירה: : זמרי "בכל זאת יש בה משהו", 1985
שיר עד - Shir Ad
· 3:03
· 2025-07-23
· 583
קרדיטים
מילים: נתן אלתרמן · לחן: משה וילנסקי
תיאור
🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
מילים: נתן אלתרמן (1939-1881) |
לחן: עממי רוסי ויידי |
עיבוד ופסנתר: גיל אלדמע (2014-1928) |
שירה: זמרי התכנית "בכל זאת יש בה משהו" |
השיר "ילדי הפקר" (מוכר בשם "בין שלוש ובין ארבע" כשורת הפתיחה שלו) ("Yaldei Hefker"), הוא שיר מתריע בעל מסר חברתי, שמציף את בעיית נוער השוליים של תל-אביב, כפי שנחשפה בעשור 1930.
נתן אלתרמן חיבר את השיר ב-1934 לתכנית ל"ו של תיאטרון "המטאטא", "הכל בסדר" (תת כותרת: "טרגי - כל-בו ב-11 פרקים"), מאת הלל ברגמן-אביחנן. התכנית עסקה בהווי העיר ת"א. הצגת הבכורה התקיימה ב-18.12.1934 בבית העם בת"א.
המילים הן גרסה עברית שכתב אלתרמן על בסיס מילות השיר העממי הרוסי, "נשכח ומוזנח" (ברוסית: "Позабыт, Позаброшен") (*).
הן נכתבו בהתאמה לשני לחנים שונים - רוסי ויידי: בתי השיר הותאמו ללחן השיר העממי הרוסי שלעיל; והפזמון החוזר - הותאם על-ידי משה וילנסקי למנגינת שיר גנבים יידי, "מיין טאַטע איז א סמאַרעָווזשניק".
השיר הושר בפרק 7 (מתוך 11 פרקי התכנית), שנקרא "הדרך לחיים".
(*) השיר הרוסי נכלל ב-1931 בסרט הסובייטי, "דרך לחיים" ("Путевка в жизнь") בבימויו של ניקולאי אֵק. הסרט עסק בהצלת ילדי רחוב מחיי פשע במוסקבה שאחרי מלחמת האזרחים.
על השיר סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן ("בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב" - דביר, 1985, עמ' 103-102):
"ככל שהלכה תל-אביב ונבנתה, ורחובותיה המרכזיים התקשטו בחנויות מפוארות עם חלונות ראווה קורצים, ובתי קפה [...], החלה ניכרת תופעה של ילדים עזובים שהתקבצו אל מרכזה השוקק כסקרנים או כפרפרים הנמשכים אל האור. חלקם פיצחו גרעינים על המעקים בקרנות רחוב, חלקם עסקו במכירת אסקימו, שרוכי נעליים או עיתונים, ויִתרם הסתובבו באפס מעשה [...]. באותה עת הוקרן בארץ הסרט הרוסי 'ילדי הפקר', המספר על ילדי הפקר שהוחזרו למוטב לאחר שנקלעו אל עולם הפשע. מסרט זה שאל אלתרמן את שיר הילדים העזובים, כדי להסב את תשומת-לב הציבור התל-אביבי לבעיית ילדי הרחוב, העלולה להדריך את מנוחתו בעתיד. את החלק הראשון של השיר עיבד אלתרמן על-פי השיר הרוסי המקורי ואליו הצמיד פזמון חוזר, שאותו התאים למנגינת שיר גנבים יהודי ('מיין טאַטע איז א סמאַרעָווזשניק'). בצריפי הנוער העובד, המחנות העולים והשומר הצעיר, הושר רק החלק הראשון של השיר, שהיה לאחד משירי תנועות הנוער, אך על בימת 'המטאטא', בהצגה 'הכל בסדר', הושר השיר כולו [...] (כפי שמופיע להלן).
"[...] ניכּר שאלתרמן יצא כאן במשתמע נגד קברניטי העיר שלא דאגו לילדים העזובים - 'הפקר יונגע' בפי העם - והניחו לתופעה המסוכנת הזאת להתפתח ולהתעצם בחוסר אחריות משווע. [...] בשנת 1934 (שבה נכתב השיר), במלאת לה חצי יובל שנים, זכתה תל-אביב למעמד של 'עיר'. לבקשת ראש העירייה מאיר דיזנגוף חיבר ביאליק בשנת חייו האחרונה את הִמנון תל-אביב ('על שילֵשים'). [...] גם את 'אגדת הקדומים' שלו [...] הכתיר בכותרת 'אגדת שלושה וארבעה'. האם משום כך בחר אלתרמן ששירו יתרחש 'בין שלוש ובין ארבע' דווקא [...]" (זיוה שמיר: "בסמטות אפלות" - על שירו-פזמונו של אלתרמן "ילדי הפקר". חדשות בן עזר, 24.3.2022).
"נזדמנתי להצגת 'הכל בסדר' ע"י 'המטאטא'. האולם היה מאוכלס ילדים רבים. [...] הגיע מספרם למאות. חלק מהם בא בלוית הוריהם; השאר, והם הרוב, באו לבדם והיו מסורים לנפשם. בין אלה האחרונים, רבו הילדים, שהיו קרועים ובלויים וחזותם העידה ברורות על מעמדם הסוציאלי ועל דרך החיים שלהם. [...] הקטע 'הדרך לחיים' אסור ואסור שילדים יחזו בו ועל אחת כמה וכמה אסור הוא לילדים, שיש לחשוש, כי לפתחם רובץ כבר חטאת. לגבי דידם משמש קטע זה, בית ספר מצויין למעשי פשע. [...] ועוד חסד גמלו אתנו מסדרי ההצגה והתאימו לפזמון החוזר מנגינה המונית ידועה, למען תקל, כפי הנראה, קליטת השיר הזה, עד שיהפך ל'שיר של יום' בתל אביב. [...] (דבר, 27.1.1935).
מילות השיר המלא נדפסו בספר "נתן אלתרמן: פזמונים ושירי זמר", כרך ראשון, שיצא לאור בשנת תשל"ז, 1976 (ת"א: הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 42-41).
השיר זכה לביצועים שונים. ברובם הושמט הפזמון החוזר ("חצי גרוש שרוכי-נעליים...").
פזמון זה מושר בביצוע של אריק איינשטיין לשיר, עפ"י לחן מקורי של יוני רכטר.
השיר, המובא כאן מפי זמרי התכנית "בכל זאת יש בה משהו", הוא גרסת השיר המלאה.
הוא הוקלט בפברואר 1985 בערב זמר בבית המורה בתל-אביב, בהנחייתו של אליהו הכהן ובעריכתו המוזיקלית של גיל אלדמע, ושודר ב-16.3.1985 ברשת ב' של קול ישראל.
ערב הזמר נערך לרגל צאת ספרו של הכהן, "בכל זאת יש בה משהו" (ר' לעיל) ובהמשך לחגיגות 75 שנה לתל-אביב.
בין זמרי הערב: דלית כהנא, חני גולדברג, בני נדלר, מיכאל מורים, בני יוסף, חנן גולדבלט.
ביצוע נוסף לשיר, מפי מיכל טל (נ' 1945), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "נתן אלתרמן" ו"שירי במה, תיאטרון וקולנוע".
בין שלוש ובין ארבע
בוערים פנסים.
אין מקום שנוכל בו
את ראשינו לשים.
בני-בליעל הננו,
אך למי זה איכפת?
בעולם בשבילנו
אין אף אמא אחת...
חצי גרוש שרוכי-נעליים
ושלושה מיל עיתונים.
היום, היום תקענו רק עיניים,
מחר נלמד לתקוע סכינים!
רוח לילה סוערת
מצליפה בפנים.
השעה מאוחרת
ואתם עוד קטנים.
ילדים שכאלה
צריכים כבר להיות
בין קירות בית-הכלא
או בבית-הקברות.
חצי גרוש שרוכי-נעליים...
מני ערב ועד בוקר
ישנים בני-אדם.
הה, ביוקר-ביוקר
תעלה מנוחתם.
מחננו עוד יֵרֶב,
עוד יגיעו לילות -
אז נטרוף בהם טרף
בסימטות אפלות.
חצי גרוש שרוכי-נעליים...
התווים שעל גבי הסרטון: מתוך הספר "בכל זאת יש בה משהו", לעיל.
הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi.
עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad.
אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.