על השיר קומה אחא ולחנו מתוך זמרשת https://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=349#gsc.tab=0 השיר נכתב והולחן בארץ, אולם התגלגל לרוסיה, עובד על-ידי המלחין איסאק דונאייבסקי וכיכב בסרט Искатели счастья ("מחפשי האושר") של הבמאי ולאדימיר קורש-סאבלין מ-1936. בין השירים בסרט היה Еврейская комсомольская ("שיר נוער יהודי") למנגינת "קומה אחא". על המוזיקה לכל הסרט חתום המלחין הרוסי היהודי דונייאבסקי, ומכאן הבלבול שהוא מלחין השיר וכן ייחוס השיר בארץ ל"עממי רוסי". אז איך נדדה המנגינה לרוסיה? לפי אחת הגרסאות, נוטשי "גדוד העבודה" בהנהגת מנחם אלקינד, אשר הקימו בחצי האי קרים קומונה בשם "וייה נובה", הם שהביאו איתם את "קומה אחא" מהארץ. מאוחר יותר כשנוצר הסרט "מחפשי האושר" הסיטו מחבריו את ההתרחשות מחצי האי קרים לבירוביג'אן ולקולחוז, בן דמותה של "וייה נובה" קראו "השדה האדום". הארועים שבסרט הם בדיה אחת גדולה שמטרתה היתה אחת ויחידה - לשכנע את היהודים כמה טוב יהיה להם באזור האוטונומי שיועד להם - בירוביג'אן. גרסה שונה מעט ופרטים נוספים על השיר הרוסי מביא חוקר הזמר הרוסי אורי יעקובוביץ': אולי באופן מפתיע, מופיע שיר זה בשירונים רוסיים כשיר רוסי לכל דבר. שם לשיר מספר שמות: Рыбацкая ("שיר דייגים"), Еврейская комсомольская ("שיר הקומסומול היהודי") וגם לפי מילות הפתיחה לשיר "במקום הדַּיִג, ליד הנהר". לגבי יוצריו: רשום בהם כי המלחין הנו איסאק דונאייבסקי, ואילו מחבר המילים הנו ו. ווֹלזֵ'נין. ובאמת איך אפוא התגלגל השיר לרוסיה והכיצד הפך לשיר רוסי? על אפיזודה מעניינת הקשורה לשיר "קומה אחא" כתב מ. סמך - אולי מרדכי סבר [על פי השערת מאיר נוי] - במאמר בעיתון "משמר" מתאריך 10.8.1945 בשם "דונאיבסקי (הקומפוזיטור הסובייטי)": "סחה לי חברה מקיבוץ אפיקים: ... בערב ההוא, כשבקבוצתנו סיירו שליחי הסובייטים פטרנקו ומיכאילוב מטעם ליגה ו', נערכה מסיבה נאה לכבודם. ושבעתיים נעם להם ש"בתוך עמם ישבו", כי מרבית חברי הקיבוץ שומעים רוסית. כטוב לבם בכיבודים, השמיעו להם חברינו בין השאר גם שירים עבריים ורוסיים, ואחד השליחים אמר: "ועכשיו אשמיע לכם שיר דייגים מפינה מרוחקת בברית המועצות שלא שמעתם אותו עדיין". תרגומו בערך כך: בדוגית על הנהר דייגים מושכים מכמר בשיפוע הדגה כגוש כסף מבריקה. המנגינה הייתה בדיוק "ההורה" של ש. פוסטולסקי על המילים של י. שיינברג: קומה אחא, סובה סוב, אל תנוחה, שובה שוב, וכו'... ומה גדלה הפתעת המזמר כשנודע לו כי כבר יותר מ-15 שנה שרים את המנגינה הזאת מדן ועד באר שבע. איך נתגלגל הניגון מהתם להכא, או מהכא להתם? מי ראשון ומי שני כאן? והנה באחד הימים ביקרתי אצל ידידי המוסיקאי מ. ב [משה ביק] וכששאלתיו, כיצד זה שרים את המנגינה האחת אך בתוכן ובשם אחר גם ברוסיה וגם בא"י, הוציא האחרון את ספר שיריו של י. דונאייבסקי והצביע על השיר הזה המכונה "שיר הדייגים" מאת וולז'נין, העיבוד המוסיקלי מאת י. דונאייבסקי. הספר הופיע בהוצאת מוסגיז בשנת 1937. ובכן: עיבוד מוסיקלי שהופיע שנים רבות אחרי פרסום מנגינת ש. פוסטולסקי בארץ. זהו עכשיו אחד השירים הנפוצים בברית המועצות, והוא הופיע בסרט על נושא יהודי (שהוקדש כנראה, לעיירה היהודית ואולי להתיישבות בבירוביג'ן) בשם "מחפשי האושר". לא הוברר עדיין איך הגיעה מנגינה זו לדונאייבסקי..." בחוברת "שירי מקהלה" (ספר שני, הוצאת מרכז לתרבות ולהסברה תשי"ג) כותבים העורכים (ש' קפלן וב' פינטוס) הערה לשיר הנ"ל: "בהזדמנות זו מן הראוי למלא חובה כלפי הקומפוזיטור המנוח ולהביא לידיעת הציבור שהמנצח ז. קומפאנייץ ששהה בארץ ב-1927 לקח עמו בחזרה ל-ס.ס.ס.ר את השיר "קומה אחא" ומאז אנו זוכים לשמעו כשיר "בירובידז'ני" ברדיו מוסקבה וקיוב..." [גרסה זו שונה מהכתוב בתחילה - זֶמֶרֶשֶׁת] דרך זינובי קומפאנייץ הגיע אפוא השיר אל דונאייבסקי וכך לתוך הסרט Искатели счастья ("מחפשי האושר"), שאכן עוסק בהתיישבות היהודית בבירובידג'אן. אגב, באותו הסרט מופיע שיר נוסף שיש לו ביטוי בזמר העברי בתרגומה של צילה דגן: "שירת הזמיר" (= "רק לבי לי, לב הנערה, לא אדע העמך שלום. על הנחל לא לשווא שר, לא לשווא שר הזמיר"). הפעם זהו לחן "אמיתי" של דונאייבסקי למלים של ו. וולז'נין. [ניתן לשמוע עיבוד משותף לשני השירים בביצוע מקהלת אוניברסיטת "ייל" - זֶמֶרֶשֶׁת] על פי הספר "שיר שיר עלה נא" (תולדות הזמר העברי) מאת נתן שחר, מודן, 2006, הקומפוזיטור זינובי קומפאנייץ חזר מהארץ לבריה"מ בשנת 1932. רינה שץ (הקלטה לקראת עבודת המוסמך של אוכמא שפרן) מספרת כי זהו שירו הראשון של שלום פוסטולסקי, שהיה שכן שלהם בצריף, וכי חיבר את השיר כשעדיין לא ידע לקרוא תווים. מי שרשם עבורו את המנגינה הוא משה כרמי. אליהו הכהן מספר מפיה כי הלחן חובר כבר ב1926 או 1927, והנוסח ש"ירד לרוסיה" היה נוסח מוקדם של הלחן לפני שנערכו בו שינויים קלים לצורך התאמה למילים. לאחר דברי אליהו, ביצוע השיר בפי מקהלת המדרשה למוזיקה במכללת לוינסקי בניצוח רון זרחי בליווי מאשה אדלסון בפסנתר בעיבוד משה זורמן.