🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: משה בַּרְכַּהַן (1865־?191), יצחק קצנלסון (1944-1886), משה דפנא (1963-1884) | לחן: עממי (רוסי - יידי) | עיבוד, ניצוח, ניהול מוזיקלי: מרדכי (מוטקה) שָׁלֶף (נ' 1933) | ביצוע: חבורת שהם | סולן (יידיש): אבא'לה פורמן (2025-1935) | הביצוע שכאן של חבורת שהם, כולל 4 שירים המושרים בלחן עממי רוסי ו/או יידי זהה, המוכר כלחן השיר "חמש שנים על מיכאל": 1. "געזונגען האָט אַ לידעלע" - מאת משה ברכהן. 2. "עם שמש" - מאת יצחק קצנלסון. 3. "עם שחר" - מאת משה דפנא. 4. "חמש שנים" - מאת יצחק קצנלסון. הוא נטבע ב-2006 בתקליטור החבורה, "חתול על הגג - שירי ילדים". תודה למוטקה שלף על ההקלטה. על השיר "חמש שנים" ועל גלגולי הלחן שבו הוא והשירים שלעיל מושרים, פירט חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, במספר מקורות. הפירוט שכאן לקוח מפינתו "גלגולו של שיר", בתכנית "מועדון הזמר" של קול ישראל שהוקלטה ב-1981; וכן ממאמרו "חמש שנים על מיכאל עברו בגילגולים" שפורסם ב-9.9.2013 בחדשות בן עזר. לפני הסקירה של הכהן, נציין כי מילות השיר הראשון המושר כאן ע"י חבורת שהם, "געזונגען האָט אַ לידעלע", חוברו ע"י משה בַּרְכַּהַן (מ. ברכהן), ונדפסו, ללא כותרת, ביום ו' תמוז תרס"ו, 29.6.1906, במוסף התרבות של עיתון "דער וועג", גליון מס' 135, עמ' 6, וורשה. (מאיר נוי, בספרו "מעייני הזמר", ציין שהשיר "חובר ע"י צוות מורים, וילנה, 1917"). ראשית גלגולו של השיר "חמש שנים" היא ב-1911, כשקבוצה של חברי "השומר" התיישבה על אדמות מרחביה שבעמק יזרעאל. אחד מאנשיה היה השומר מרדכי יִגָּאֵל, שהותקף ע"י חבורת ערבים ובתרגיל הסחה אמיץ הצליח להשתחרר ולפגוע בהם. מקרה גבורה זה הפך לאגדה בארץ ובעולם. בעקבותיו חיבר המשורר והסופר אהרן ראובני (אחיו של מי שהיה נשיא המדינה השני, יצחק בן-צבי) שיר ערש ביידיש, בשם "א וועכטער'ס וויעג-ליעד", ובעברית: "שיר-ערש של שומר". 5 בתי השיר האחרונים (מתוך 8) מתייחסים לאירוע ומאחלים לילדי העמק להיות אמיצים מול האויב, כיִגָּאֵל. השיר הושר מפי אמהות לילדיהן ביידיש, בלחן של שיר רוסי, המוכר כיום כלחן "חמש שנים". השיר הרוסי הוא "תפילה" ("Молитва") ("Въ минуту жизни трудную"), שחיבר המשורר מיכאיל לרמונטוב ב-1839 (ולא ב-1837 כפי שציין הכהן). * בבדיקה שעשינו מצאנו שמשקל השירים הרוסי והיידי דומה, אך לא איתרנו ביצועים עם זהות בלחנים. * בתקליט "Bracha Skulnick Sings", שרה שקולניק ביידיש את שירו של ראובני, ובו משוייך הלחן לניקולס זסלבסקי. המילים: ראובני (יידיש: הלל מייטין). כעבור זמן החליט המורה לזמרה מגדרה, משה דפנא, לחבר לילדי העמק גרסה עברית לשירו של ראובני, מותאם ללחן שבו הושר. אך לא שיר ערש חיבר דפנא, כי אם שיר בוקר בשם "עם שחר". הוא קיצר את השיר המקורי מ-8 ל-4 בתים ושינה מעט מתוכנו. את שמו של השומר יִגָּאֵל הזכיר רק במובלע בצירוף: "ארצו יִגְאַל". המורה מסג'רה, שלמה ויינשטיין, שיבץ את השיר בהצגה לילדים "השובב" שכתב לתלמידיו. ההצגה הוצגה ברחבי הארץ וכך התפשט "עם שחר" בציבור והיה לגלגול העברי הראשון של השיר "חמש שנים". השיר "עם שחר" הוקלט לראשונה ע"י טובה פירון. תחנה נוספת בגלגול הלחן הייתה כשהוא הותאם לשיר הילדים "עם שמש", שחיבר יצחק קצנלסון בלודז', ושפתיחתו דומה לשיר "עם שחר". בתרצ"ח, 1938, כלל קצנלסון את השיר בכרך א' של קובץ שיריו: "שירים: בשלושה כרכים", בשער "רוחות בוקר" (הוצאת "חובבי שירה", לודז'). והסתבר שקצנלסון חיבר, גם כן בלודז', שיר בשם "הפרידה". 2 שורות הפתיחה שלו: "חמש שנים על מיכאל עברו בריקודים". השיר, המוכר בשם "חמש שנים", נדפס בתרע"ד (1913-4) ב"מקראות בן-עמי המחודשות", מאת א. גוטמן (ש. בן-ציון), ירושלים. מילות השיר אינן זהות לנוסח המוכר כיום, שכן כשהשיר פורסם לראשונה, טרם הותאמה לו מנגינה. רק בסביבות 1923 הגיעו מילות השיר "הפרידה" אל המלחין יואל אנגל בגרמניה, וזה הלחינן. את השיר פרסם כשיר ראשון מתוך 9 שירים בקובץ שיריו, "שירי ילדים" (הוצאת "יבנה" ירושלים, מטעם קבוצת "המנגן" במוסקבה). אך השיר בלחנו לא נקלט בגני הילדים. יתכן שגם המילים היו זקוקות לרענון כדי שתיקלטנה ע"י ילדים. אם כן, מתי ומי שינה את "הפרידה" לנוסח המוכר ומושר כיום? ב"מועדון הזמר" סיפר אליהו הכהן, כי כשקצנלסון הגיע לארץ ב-1925 ושרו לו משיריו, קרתה נדידת הלחן ו"חמש שנים" החל להיות מושר בלחן שבו מושר שירו של משה דפנא, "עם שחר". ב"חדשות בן עזר", סיפר הכהן, כי עפ"י לוין קיפניס, דפנא היה זה שעדכן את נוסח "הפרידה", הציב לו לשון קליטה וגם התאים לו את הלחן של "עם שחר". את שם הילד "מיכאל" השאיר על כנו. תוך זמן קצר נקלט שירו המעודכן של קצנלסון בגני הילדים. הוא נכלל ב"ספר הכיתה ב'" שהוציא קיפניס בשיתוף עם ז. אריאל בראשית עשור 1930. קיימת גרסה של השיר, שבה שם הילד הוא דן ולא מיכאל. לא ידוע מי יזם את שינוי השם. לכאורה, הסיבה הייתה שיפור החריזה. אך סביר יותר שהשינוי התרחש כחלק ממגמת ה"דינדון" שהשתלטה על שירי הילדים בארץ החל מהמחצית ה-2 של עשור 1930 ועד הקמת המדינה, ושבה התפרסמו שירים רבים שבהם כיכב ילד בשם דן. שינוי השם לדן הפך את השיר "חמש שנים" שנכתב בלודז', לשיר צברי. דני הגיבור והנבון, שאינו בוכה אף פעם, הוא בעצם ממשיכו של יִגָּאֵל השומר, גיבור האירוע בעמק. יוזכר שירהּ של נעמי שמר, "בראשון לספטמבר", שבו היא מתייחסת אל השיר "חמש שנים". יוזכר גם השיר "מחמוד" שחיבר חיים חפר בתחילת עשור 1960 ללחן "חמש שנים". על-גבי הסרטון: "הפרידה", מתוך: "לשון וספר", "ספר ראשון", בעריכת יעקב פיכמן (תרפ"ד). תווי השירים: מספרו של מאיר נוי, "מעייני הזמר" (עמ' 41-39). באדיבות אילן נוי, בנו של מאיר נוי. עריכה: אתי ירוחמי || שיר עד - שימור הזמר העברי - Shir Ad. מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.