🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: אברהם שלונסקי (1973-1900) | לחן: נסים נסימוב (1951-1909) | שירה: להקת הניגון, בניצוח שלמה קפלן (1974-1909) | אברהם שלונסקי כתב את השיר "סולם אל קיר" ("Sulam El Kir") בשנת 1929, כחלק שלישי מתוך תשעה חלקים בפואמה החלוצית, "מול הישימון". חלקי הפואמה הם: א. דורות רבים-רבים-רבים. ב. פתאום הבריק האת. ג. סולם אל קיר. ד. בין בית לבית. ה. ככה לשו הידיים. ו. ובלילות. ז. יצאתי. ח. אנפת בי אב-הישימון. ט. ושוב ידיים תלושינה. הפואמה מספרת על בנייתה של העיר תל-אביב על-ידי אנשי העלייה השלישית, וצמיחתה מתוך חולות הים השוממים. היא מתארת את הקרב בין השממה לבין הבטון שיוצק האדם היוצר והבונה חיים חדשים. למעשה, שמה של תל-אביב אינו מוזכר בפואמה. כחלוץ צעיר, עבד שלונסקי ביציקת בטון בתל-אביב בקטנה, והשתתף בפועל בבניינה. כך, שאת הפואמה הוא כתב לא כמסתכל מהצד אלא מניסיון, בכעין אקט סמלי של מרד בישימון הפרוש על פני החולות. הפואמה נותנת להקמתה של עיר על-ידי כיבוש הישימון, ערך דומה לזה שניתן לעבודת האדמה בעמק יזרעאל. "בפואימה זו מצאה הד לה מלחמת היצירה של החלוץ והפועל העברי. ואם כי לא נשמע כאן קול המלחמה החיצוני, המשקשק, הצווחני, הנה בוקע ועולה כאן הרצון המרדני הפנימי, זה הפועם בכל לב חלוץ העולה ארצה ושאינו מתבטא בצעקות ובקריאות, אלא בעבודת־כבוש של עקב בצד אגודל, של עקשנות-בדם מורשת הדורות. ויש בזה בטחון שכל כברת-ארץ שצעדה עליו הרגל לא תעזב שוב." (העתיד - ורשה, 1.5.1930). הפואמה התפרסמה זמן קצר אחרי מאורעות תרפ"ט. חלק ח' שלה - "אנפת בי אב-הישימון" – נדפס, לראשונה, במלאת שלושים לפרעות תרפ"ט, ביום ד', כ' באלול תרפ"ט, 25.9.1929, תחת הכותרת "ישימון", בעמוד הראשון של כתב-העת "כתובים - שבועות לענייני תרבות ואמנות", בעריכת א. שטיינמאן וא. שלונסקי. שנה שלישית. גיליון מ"ח (קמ"ח). חודשים ספורים לאחר מכן, ביום ב', ב' בטבת תר"ץ, 2.1.1930, התפרסמה הפואמה בשלימותה, בכותרת "מול הישימון", גם כן בעמוד הראשון של "כתובים". שנה רביעית. גליון י"ב (קס"ב). באותה השנה (תר"ץ, 1930) נכללה הפואמה, בספרו של שלונסקי, "באלה הימים - שירים", שראה אור בהוצאת "כתובים" (תל-אביב). "הפואמה לא נכתבה מלכתחילה להלחנה, אך לשונה הנצטלצלת ופסוקיה הנחתכים לחרוזים קצרים וקצביים, הזמינו מנגינה." (אליהו הכהן: "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב". דביר, 1985, עמ' 70). הפואמה השלימה, או חלקים ממנה, הומחזו והוצגו בדקלום, שירה ומחול, בין היתר, בחג העשור של עין-חרוד (דבר, 2.9.1931); בשומריה, שהתקיימה בחיפה בשנת 1945 (דבר, 22.7.1945); בטקסי הקמה של היאחזויות חדשות (למרחב, 1.6.1956); בחגיגת היובל לקיבוץ שריד (על המשמר, 5.11.1976); ועוד. על מלחיניה נימנים, בין היתר: - המלחין היהודי-פולני, י. זקס (כנראה יצחק זקס / יצחק זאקס - ש"ע) - הלחין את כל חלקי הפואמה, לתזמורת סימפונית, מקהלה וזמרים סוליסטים. הפואמה בלחנו עלתה לבמה בנובמבר 1935, בביצוע התזמורת הסימפונית של הפילהרמוניה שבלודז', המקהלה המעורבת של "הזמיר", הסוליסטים החזן מ. קוסוביצקי, זמר האופרה הוורשאית א. אלמן, ה. פפר ועוד. (הארץ, 28.11.1935). - ניסים נסימוב - הלחין חמישה חלקים מתוך הפואמה - א. דורות רבים. ב. פתאם הבריק האת. ג. סולם אל קיר נטה אפיים. ד. אנפת בי אב הישימון. ה. ושוב ידיים תלושינה. חמשת החלקים נכללו (מילים ותווים) בשנת תש"ד, 1944, תחת הכותרת "חמישה שירים מתוך הפואמה מול הישימון", בקובץ "נ. נסימוב: שירים ובלדות - למקהלה מעורבת". השיר "סולם אל קיר נטה אפיים" הוא השיר השלישי מתוך החמישה (ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בישראל. הוצאת המרכז לתרבות והסברה. ספריה מוסיקלית מס' 12. עמ' 29-28). כ"כ נכללו (מילים ותווים) בשנת תשי"ב, 1952, בקובץ "נ. נסימוב: שירי מקהלה נבחרים" (ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בישראל. הוצאת המרכז לתרבות והסברה. עמ' 25-24). (ר' התווים על-גבי הסרטון). - דניאל סמבורסקי (1977-1909) - הפואמה, בלחנו, נרקדה על-ידי הסטודיו לריקוד של הרקדנית, הכוריאוגרפית והמורה למחול, דניה לוין (1903-1999), בין היתר בועידת נוער עברית בגרמניה (העולם, 6.10.1932), ובחגיגת חצי היובל לעיר תל אביב (טורים, 17.5.1934). - יוסף (יוסי) ספיבק (2017-1927) - הפואמה, בלחנו, נרקדה במלאת 25 שנה לתנועת "מחנות העולים" על-ידי להקת התנועה בהדרכתה של הרקדנית, הכוריאוגרפית והמורה למחול, טובה צימבל-נטע (נ' 1927). (על המשמר, 23.10.1951). השיר, המובא כאן מפי מקהלת נגון, הוקלט ב-18.8.1952 על-ידי קול ישראל. התמונה שעל-גבי הסרטון, מתוך: הגדה של פסח, גבעת ברנר, 1936. ניקוד השיר: תואם את ניקודו ב"כתובים" (לעיל). סולם אל קיר נטה אפיים נספח. ועולים יורדים כפיים: דלי ופח. מעוּפרת, מסומרת נעלי. כשליחים לאיזה מרד פח ודלי. הכנעתיך היום גמלת- שבתון: דווקא את תביאי מלט לבטון! - - להבריח תן ואוח ( - בית זה אינו מושר כאן) אף קאת לכל דלי תוסיפי כוח דווקא את. מעל גבעה תנים בפחד ניבטים ( - בית זה אינו מושר כאן) אל נוכח הבתים. מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.