לפני חמש שנים . זה נשמע המון זמן. פניתי לחבר שלי הזמר והשחקן משה בקר ואמרתי לו אני רוצה. אני רוצה ואני לא יודע מה בדיוק. אבל אני בטוח שאני רוצה לספר. את עצמי. איך. איפה. באיזה מדיום. אין לי מושג. נפגשנו עשרות פעמים ולאט לאט בקר כתב אותי. ואני חייתי את עצמי מחדש. הזמן מתעתע וברגע מסויים הבנו שהגיע הזמן לצאת לאור . אז הנה לפניכם ההקדמה. תודה לכל אלה שנתנו מכשרונם שאסופת הזכרונות הזו תהיה. לאורנית בן זימרה שצילמה וניהלה אותנו אומנותית ואנרגתית. לדור יובל העורך המוכשר והצנוע ולמשה בקר.