מילים:איקה זוהר לחן: נורית הירש השיר נכתב והולחן במיוחד לחגיגות המאה של קיבוץ עין חרוד מאוחד. הוא בוצע ביום 9.9.21 באירוע חגיגי בו נטלו חלק כ 200 משתתפים ,ילדים ומבוגרים. ושוב עולה פכפוך המעיין; כמו זיכרון מתוך אלבום ישן - דקלים ליד ומעלינו כוכבים, על דשא, עת היינו אוהבים. לקול המנדולינות הרועד הזמר שוב על הנימים פורט אקורדיון נמתח בצליל אהוב, מוכר עתיד מזהיר קורץ אל העבר המנגינה הזאת, עוד לא עבר זמנה. המנגינה הזאת, עדיין מוכנה. והריקוד סוחף, רגלינו שוב קלות, כאיש אחד - נצאה במחולות. המנגינה הזאת, את הריקוד תצית. המנגינה הזאת, מאז ולתמיד. מאה שנים ואנו עוד עומדים איתן - הן עוד הומה המעיין. עוד לא שכחנו ריח של שדות; פרדס פורח, דשא, ממטרות... למדנו לאהוב ברגל, בשבילים, בגרנו, אך אנחנו עוד זוכרים. כי צליל המנגינה עודנו רן; וגם האהבה עדיין כאן - בצעד קל נרקוד כמו אז לפני שנים, דודי לי, הרועה בשושנים. המנגינה הזאת, עוד לא עבר זמנה. המנגינה הזאת, עדיין מוכנה. והריקוד סוחף, רגלינו שוב קלות, כאיש אחד - נצאה במחולות. המנגינה הזאת, את הריקוד תצית. המנגינה הזאת, מאז ולתמיד. מאה שנים ואנו עוד עומדים איתן - הן עוד הומה המעיין. לה לה לה ...