🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: ר' אברהם אבן עזרא (1164-1089) | לחן: עממי ספרדי-יהודי, בנוסח תורכיה | עיבוד: שמעון כהן (נ' 1937) | שירה: חבורת רננים, בהדרכת גיל אלדמע (2014-1928) - Rennanim Choir | "אל אליהו" (נקרא גם "אלי אליהו") ("El Eliyahu") הוא פיוט למוצאי שבת מאת ר' אברהם אבן עזרא (ראב"ע), המושר בפי רוב הקהילות הספרדיות בלחנים שונים כחלק מטקס ההבדלה. כמקובל בפיוטים להבדלה ולמוצאי שבת בכלל, אליהו הנביא ממלא גם כאן תפקיד מרכזי, כמבשר ביאת המשיח והגאולה. הסברים שונים ניתנו להתגברות הציפייה לגאולה במוצאי שבתות: בספר 'המנהיג' (ספר הלכה שנתחבר על ידי ר' אברהם בן נתן הירחי מן העיר לוניל שבפרובאנס, המאות ה- 12-13) מצויין למשל כי אין אליהו בא בערבי שבתות וערבי ימים טובים מפני הטורח שבימים אלו, ולכן מבקשים ישראל את בואו דווקא לאחר השבת ובזכותה; הסבר אחר הציע ר' דוד אבודרהם (ספרד, המאה ה-14) אשר על סמך המימרה הידועה מן התלמוד, לפיה "אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין", קבע: "על כן אנו אומרים לקב"ה, הרי שמרנו את השבת, מעתה שלח לנו את אליהו הנביא". מעבר להסברים אלו ניתן כמובן גם לשער בפשטות כי מוצאי שבת הוא זמן המלוּוה בחשש וחרדה מן השבוע העומד בפתח ומכל אשר הוא טומן בחובו, וממילא יפה לבקשת ישועה ורחמים. מחברו של הפיוט, אשר שמו 'אברהם' משוקע בראשי המחרוזות ובטור המסיים את הפיוט, הוא ככל הנראה ר' אברהם אבן עזרא, מגדולי פייטני ספרד (המאות ה-11-12). באופן מעניין ובלתי שכיח, דמותו האישית של הפייטן נחשפת הפעם לפנינו במידת מה מתוך השיר עצמו: השיר נחתם בבקשה "מַלְאַךְ הַגּוֹאֵל לִפְנֵי דַל שׁוֹאֵל / אָנָּא הָאֵל אֶל אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא". הציפייה לבוא המלאך הגואל אינה מושמת כאן בפיו של דובר ערטילאי וחסר זהות אישית, מעין כל-אדם המייצג את עמו, כי אם בפיו של הפייטן עצמו, אברהם - ר' אברהם - המבקש מן האל להקרות לפניו את גואלו. טור זה, המיוסד על תפילת עבדו של אברהם אבינו בשעה שהוא יוצא לחפש אישה ליצחק בנו, מגלם בעיצובו את המעבר מתפילת הזולת (עבד אברהם המתפלל על אדונו) אל תפילת הפרט האישית (ר' אברהם הפייטן המתפלל על עצמו); דומה כי מעבר זה פותח פתח למתפללי כל הדורות להזדהות עם התגלותו האינטימית של הדובר, להעמיד עצמם במקומו, ולבקש את גאולתם שלהם. (מתוך: אתר הפיוט והתפילה מבית סנונית). מילות הפיוט מופיעות בכתב יד בגניזת קהיר - אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. (ר' על-גבי הסרטון). תווי הפיוט בנוסח תורכיה נכללו בשנת 1965 ב"אנתולוגיה של חזנות ספרדית", מאת יצחק לוי (1977-1919), כרך ראשון (בהוצאת המחבר, בסיוע האגף לתרבות במשרד החינוך והתרבות. עמ' 122). (התווים על-גבי הסרטון). בנוסח זה חלק מהפזמון מושר בלאדינו: “Eli Eliyahu, por nuestras casas venga” ("אלי אליהו, מי ייתן ויבוא לבתינו"). הפיוט, המובא כאן מפי חבורת רננים, בנוסח תורכיה, הוקלט על-ידי קול ישראל למופע הפומבי "אליהו הנביא". מופע זה סיים את הפסטיבל הישראלי 1973. הוא נערך באוגוסט 1973, וכלל את אוצר הפולקלור היהודי בשיר, בסיפור ובאגדה. ביצוע נוסף לפיוט, בנוסח קהיר, מפי חבורת רננים, נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זב של "שיר עד", בפלייליסט "שירי שבת". אלי אליהו הנביא הבא נא אלי אליהו פּוֹר נוּאֶסְטְרַס קַזַס וֶנְגָּה בו ירתום רכבו נע בשבי כי בו לא שכב ליבו גם לא ראה שינה רב מחלי בראות כחשי ומשנאות ( - לא מושר כאן) יפות בריאות בשר ותרעינה השקה צור מי ראש צר עיניו ילטוש ( - לא מושר כאן) יום עיניי לקדוש ישראל תשעינה מתי תראה אות ישע אל קוראות לָךְ ולְךָ נושאות קולן ותבכינה אלי אליהו הנביא הבא נא אלי אליהו פּוֹר נוּאֶסְטְרַס קַזַס וֶנְגָּה אלי אליהו בזכות אליהו הנביא הבא נא מלאך הגואל לפני דל שואל אנא האל אל אברהם הקרה נא אלי אליהו הנביא הבא נא אלי אליהו פּוֹר נוּאֶסְטְרַס קַזַס וֶנְגָּה אליהו הנביא אליהו הנביא במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד אלי אליהו הנביא הבא נא אלי אליהו פּוֹר נוּאֶסְטְרַס קַזַס וֶנְגָּה מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.