טונה חמה בערב קריר יום רביעי לקראת השעה תשע בערב, אולם רדינג 3 בשפך נחל הירקון בתל אביב, שעה לפני המופע של להקת הוט טונה, להקת ה"בא נעשה שטויות" של יוצאי מטוסו של ג'פרסון, הקהל מתחיל להגיע, גימלאי החוף המערבי של שנות השישים והשבעים, שיער לבן, חלקם בכלל מצבא השם בחולצות לבנות וכיפות, הרבה דמויות מוכרות מקהילת המוסיקאים המקומית, נגנים, גיטריסטים, באים לתת כבוד ליורמה קאוקנן החוגג הערב יום הולדת שבעים. מוסיקת רקע של להקת הדלתות מנסה לחמם את האווירה ולהכניס את הקהל לקצב לקראת ההופעה. עשר ועשרים, חברי הלהקה עולים לבמה לקול תשואות הקהל הצמא לצלילים, אט אט המוסיקה מתגברת, המופע נפתח ב- "I see the light" מתוך אלבומם הרביעי " The Phosphorescent Rat", יורמה קאוקנן מקרין שקט נפשי ושלווה, האיש הקשיש הזה העומד לפני טוחן כבר 60 שנה של פריטה על גיטרה, מלך אמיתי. מימינו שותפו לדרך הארוכה עוד מימי האווירון, ג'ק קסידי, נגן הבס שומר על הקצב ואף נותן בקטעים שלו את הביט הנכון שמקפיץ את הקהל וחברי הלהקה, משמאלו נגן רב כשרונות בארי מיטרהוף המפליא לנגן בשלל כלי מיתר מיניאטורים כמנדולינה חשמלית, ברקע שולט על כלי ההקשה המתופף שחום העור סקוטה וורנר. אני צמוד למרכז הבמה, ממש מול יורמה, מפעם לפעם אני מעיף מבט אחורה לוודא שבאמת האולם מ-פ-ו-צ-ץ בקהל. כן. אחד השיאים של הערב מתחיל בנגינת המנון הבלוז האולטימטיבי " Rock Me Baby" -- שמסתיים בעוגת יום הולדת ענקי, המוגשת ליורמה לקול תשואות הקהל השואג "יום הולדת שמח", הי, הבנאדם בן שבעים, זה לא צחוק... וכך בלוז רודף בלוז ושיר רודף שיר והשעה כבר קרובה לחצות וחצי...אחרי שעתיים רצופות של אווירת בלוז קוסמי קסום הערב מתקרב לקיצו בשני סשנים של הדרן. היה א-ד-י-ר. יוצאים אל הלילה הקריר, אנשי "קצת אחרת" מנסים למכור אלבומים נוספים בדוכן שלהם ברחבת הכניסה, שלל אלבומי בלוז חלקם נדירים חלקם לאספנים בלבד. תודה רבה למיוסיק.נטו על הגרלת ההזמנות להופעה. תודה חמה במיוחד לאנשי נרנג'ה הפקות להסכמה . צילם וכתב: יובל אראל