🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים ביידיש: אברהם גולדפאדן (1908-1840), בעיבוד איציק מאנגר (1969-1901) | נוסח עברי: יעקב שבתאי (1981-1934) | לחן: אברהם גולדפאדן (1908-1840) | עיבוד: דב (דובי) זלצר (נ' 1932) | ביצוע: צוות "שלושה הוצמך" | שירה: גבי קרן | השיר ”יהודים רחמו רחמו נא" הוא תרגום לעברית של יעקב שבתאי לשיר היידי "אוי, איר יידן, בני רחמנים", מתוך ההצגה "שלושה הוצמך", מאת איציק מאנגר. (*) את ההצגה העלה התיאטרון הקאמרי בשנים 1978-1977 (בכורה: 5.10.1977), בתרגומו של שבתאי ובימויו של שמואל בונים. שחקני ההצגה: יוסי גרבר, אבנר חזקיהו, אלברט כהן, ראובן שפר, שלמה וישינסקי, אסתר גרינברג, יוסי פולאק, גבי קרן, דן הרדן, חנה לסלאו, אביבה גר, רוז משיחי, רוברטו פולק. השיר הוא שירהּ של מירה'לה היתומה, אותה גילמה בהצגה גבי קרן. הוא מוכר יותר תחת הכותרת "יהודים רחמו רחמו", בתרגומו של אברהם לוינסון (1955-1891), מתוך הצגת "המכשפה" שהעלה תיאטרון "אהל" בשנת 1946. (**) (*) את המחזה "שלושה הוצמך" כתב איציק מאנגר ביידיש בעשור של 1930, לאחר שנתבקש לעבד עבור התיאטרון היהודי בוורשה את האופרטה "המכשפה" (ביידיש: "דיא כישופמאכערן - צויבערין") שחיבר אברהם גולדפאדן בשנת 1878. במקור קרא למחזה "האצמאך-שפיל" (בעברית: "משחק-הוצמך"). מאנגר השאיר במחזהו חלק מגיבורי "המכשפה", ולהם הוסיף דמויות חדשות, כמו את שני ההוצמכ'ים שנוספו להוצמך המקורי. המחזה הוצג בשנים 1936-7 על-ידי התיאטרון היהודי בוורשה ב-Nowości Theatre. בשנת 1947 נדפס המחזה בהוצאת "אליינעניו". חלק משירי ההפקה של "שלושה הוצמך" בעברית, שהעלה התיאטרון הקאמרי, הושרו על-פי המוסיקה המקורית של "המכשפה". חלק אחר הולחן על-ידי דובי זלצר. (**) האופרטה היידית, "המכשפה", שכתב והלחין אברהם גולדפאדן בשנת 1878, הוצגה בישראל מספר פעמים, ביידיש ובעברית, בתרגומים שונים. בכלל זה: • 17.11.1935 - בכורת ההפקה הראשונה בארץ, ע"י תיאטרון "הקומדיה הארצישראלית". תרגום לעברית: נתן אלתרמן. ניהול מוזיקלי: מרק לברי. השיר "יהודים רחמו רחמו-נא" תורגם על-ידי אלתרמן כ"יהודים בני רחמנים". • 8.6.1946 - בכורת ההפקה השנייה בארץ, ע"י תיאטרון "אהל". בימוי: משה הלוי. תרגום לעברית: אברהם לוינסון. עיבוד מוזיקלי: מרק לברי. בתיה אוסטרובסקי שיחקה בה את תפקיד מירלה. ההצגה זכתה להצלחה רבה ברחבי הארץ. השיר "יהודים רחמו רחמו-נא", תורגם על-ידי לוינסון כ"יהודים רחמו רחמו", והפך ללהיט. עיתון "הארץ" דיווח ב-4.6.1947, כי "...חיילים ממאוריציוס, שהגיעו לנתניה, טיילו ברחוב סמואל בנתניה ושרו 'יהודים רחמו רחמו'. כנראה שלמדו את השיר באחת המושבות בדרום הארץ, שם חנה הגדוד שלהם". הצירוף "יהודים רחמו רחמו" הפך לביטוי שגור בהקשרים שונים, כולל פוליטיים. • יולי 1955 - הפקת "תיאטרון קומדיה באידיש" ל"המכשפה" - "קומדיה מוזיקאלית ב-3 מערכות מאת איציק מנגר לפי א. גולדפדן". • 12.5.1970 - הפקה של תיאטרון גיורא גודיק. בימוי: יוסף מילוא. תרגום לעברית: עזרא להד. פזמונים: חיים חפר. עיבוד מוזיקלי: נועם שריף. השיר "יהודים רחמו רחמו-נא" תורגם על-ידי להד כ"רחמו עלי רחמו". • 5.10.1977 - בכורת "שלושה הוצמך" (לעיל). • ב-1992 וב-2018 - הפקות ביידיש של תיאטרון יידישפיל. השיר, המובא כאן מפי צוות "שלושה הוצמך" עם הסולנית גבי קרן, נטבע בשנת 1977 בתקליט "שלושה הוצמך" (הד ארצי, 14713BAN-). ביצועים נוספים לשיר "יהודים רחמו רחמו" נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירי במה" ו"שירים מתורגמים", מפי: • חבורת שהם - תחת הכותרת "יהודים רחמו רחמו", בתרגומו של אברהם לוינסון. (**) • חבורת שהם -"יהודים רחמו רחמו" בתוך השיר "מרכוס". התווים שעל גבי הסרטון: בעיבוד Henry A. Russotto. מילות השיר תומללו מהשירה. אם נמצאו טעויות נשמח לתקן. יהודים, רחמו, רחמו-נא, הן לבכם רחום ורך. נא שפטו, אתם, אמרו נא אם נכון צודק הוא כך. איך בלי איש, בלי בית ובלי בגד יתומה מושפלת ואובדת. יהודים, רחמו, רחמו-נא, הן לבכם רחום ורך. מי הילדה, ראו דמעתה, כל-כך בודדה, היכן הוא ביתה? מי היא הילדה? כל-כך אבודה, בואו נושיט לה עזרה. יהודים, רחמו, רחמו-נא, הן לבכם רחום ורך. נא הושיטו יד, עזרו נא, כי יומי עלי חשך. לביתי לא אל נא תחזירוני, הו, אם כך מוטב כי תהרגוני. יהודים, רחמו, רחמו-נא, הן לבכם רחום ורך. איך בלי איש, בלי בית ובלי בגד יתומה מושפלת ואובדת. יהודים, רחמו, רחמו-נא, הן לבכם רחום ורך. הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.