עיון חיפוש אודות צור קשר התחברות English

Simon Bar

שיר עד - שירת הנמל - מילים: עמוס אטינגר | לחן: מרגריט מונו | שירה: שמעון בר, 1960 · שיר עד - Shir Ad

קרדיטים: מילים: עמוס אטינגר (2023-1937) | · לחן: מרגריט מונו (1961-1903) - Marguerite Monnot |

פתח ב-YouTube

×

Simon Bar

שיר עד - שירת הנמל - מילים: עמוס אטינגר | לחן: מרגריט מונו | שירה: שמעון בר, 1960 - Simon Bar
שיר עד - Shir Ad · 2:56 · 2026-05-24 · 278
קרדיטים
מילים: עמוס אטינגר (2023-1937) | · לחן: מרגריט מונו (1961-1903) - Marguerite Monnot |
תיאור
🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: עמוס אטינגר (2023-1937) | לחן: מרגריט מונו (1961-1903) - Marguerite Monnot | עיבוד וניצוח: חנן וינטרניץ (1995-1914) | שירה: שמעון בר (1983-1927) | ליווי כלי: תזמורת הד ארצי | עמוס אטינגר חיבר את מילות השיר "שירת הנמל" ("Shirat HaNamal") ("The Harbour Ballad") ברוח השיר הצרפתי, "C'est à Hambourg" ("זה קרה בהמבורג"), ובהתאמה ללחנו. השיר הצרפתי חובר בשנת 1955. את מילותיו כתבו Claude Delécluse ו-Michelle Senlis. את הלחן חיברה מרגריט מונו. הוא מתאר את האווירה המחוספסת, המלנכולית והרומנטית של נמל המבורג הגרמני. הוא מתמקד בחייהם של המלחים, בנשים שמחכות להם בבארים ובבתי המרזח, ובנחמה הרגעית שהם מוצאים באלכוהול ובמוזיקה, לפני שהם יוצאים שוב אל הים הפתוח. השיר בוצע על-ידי אדית פיאף לראשונה בשנת 1955. הוא זכה להצלחה גדולה בצרפת ובאירופה באמצע, ובוצע בהמשך גם על ידי זמרים נוספים. על זיקתו לשנסונים הצרפתיים סיפר אטינגר: "האהבה לשירים התחילה דווקא דרך היכרותי עם השנסונים הצרפתיים, אליהם התוודעתי מייד לאחר סיום לימודיי בתיכון בשנת 1955. ליד ביתי ברמת-גן, גר ידידו של אבי, עולה חדש, הפסל נתן רפפורט, מי שפיסל את הפסל הנודע לשואה, על חורבות גטו ורשה, שהעתק ממנו נמצא ב'יד-ושם' בירושלים. ... כשעמדתי להתגייס וחלמתי להתקבל ללהקת הנח"ל, אמר לי נתן ררפורט, 'עוד מעט אתה יוצא לשלוש שנים לצבא. חשוב יהיה שלפני תקופה כל-כך ארוכה, שאתה מתנתק מן החיים האזרחיים, תרגיש ותטעם מעט טעמה של חוץ-לארץ. זה ייתן לך פרספקטיבה חדשה על העולם בו אנו חיים. אין לי כסף לתת לך, אבל יש לי דירה בפריס. אני מציע שטרם גיוסך לצבא, תארגן לך כרטיס נסיעה באוניה ותבוא לדירתי בפריס לשלושה-ארבעה שבועות. אני מבטיח לך שלא תתחרט'. לא רק שלא התחרטתי, אלא שכל ימיי הודיתי לו על כך. ... וכך, בשנת 1955, עוד טרם מלאו לי 18, ... הגעתי למרסיי ומשם ברכבת לפריס, אל דירתו של נתן רפפורט. ... נדדתי בכל אירופה, אבל פריס ודירתו של הפסל נתן רפפורט היו לי כבית, אליו הייתי חוזר מכל מסע. פריס היתה בית גם מבחינה תרבותית. צרפתית לא הבינותי אבל אהבתי את המוזיקה של השפה ובעיקר את המוזיקה של השנסונים הצרפתיים אותם שמעתי ללא הפסק במועדוני זמר שב'מונארט', בבארים ברובע הלטיני, ובהצגות קברט ב'מונפרנאס'. גם ללא ידיעת השפה, הבינותי כי מילות השירים מלאות תוכן, מספרות סיפור, מרגשות ומתרגשות. וכך, לעצמי בלבד, התחלתי לכתוב בפריס שירים למגירה, בנושאים וסיפורים שגירו את דמיוני". (מתוך החוברת של אוסף התקליטורים הכפול, "שירים שכאלה - משיריו היפים של עמוס אטינגר"). השיר, המובא כאן מפי שמעון בר, נטבע בשנת 1960 בתקליט "שמעון בר שר משירי עמוס אטינגר" (הד ארצי, 43-82 AN). המילים שוכתבו מהשירה. אם נמצאו טעויות, אשמח לתקן. הבוקר לנמל נכנס ורוח סתיו ממנו נס, ריחות של מלח, דוד בוער, וגם של משהו אחר. ספינות קיטור, ספינות מטען הביאו איש נוכרי לכאן, הביאו את מרסל וג'אן, ספינות קיטור, ספינות מטען. בחוף בהמבורג זה כמו בדנמרק או בורנאו, זה גם בסינגפור אולי, כמו בהוואנה או שנחאי. אורח זר בים חלף, מאין בא, לאן פניו? אומר "בונז'ור", "גוד ביי", "סלאם", ומחבקך ונעלם. קוראים לו ז'אק מרסל בובו, אותו הג'ין תמיד יינו, החוף כאן זר והוא לבד, אך צמאונו תמיד אחד. בחוף בהמבורג זה כמו בדנמק או בורנאו, זה גם בסינגפור אולי, כמו בהוואנה או שנחאי. סחורות מילאו את הרציף, הרוח מפרשים העיף, ונערת החיוכים שלחה צחוקהּ למלחים. קוראים לה ג'ין, אולי אנט, צחוקהּ תמיד ליבך צובט, מן הסיפון אל הרציף יד של שלום לך תניף. בחוף בהמבורג זה כמו בדנמק או בורנאו, זה גם בסינגפור אולי, כמו בהוואנה או שנחאי. הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.
🏠