אדם אבינו הראשון צדיק היה ותם, חוה בצחוק אמרה: "אכול מעץ הדעת גם", הוא בתמים השיב לה: "יפתי, יש עיקרון, צוחק מי שצוחק אחרון". צוחק מי שצוחק אה, צוחק מי שצוחק אה, צוחק מי שצוחק אחרון. כבר בגנון שיחקנו בבלורות ובקלאס, נורא צחקנו כשהפסידו ג'ינג'י וננס, אז הם קראו אלינו וחרצו לנו לשון: "צוחק מי שצוחק אחרון". צוחק מי שצוחק אה… ביקשתי מאביבה שתהיה לי חברה, "נגב את החלב מן השפתיים". היא אמרה, היא צחקה ואז לחשתי לה מוכה עלבון: "צוחק מי שצוחק אחרון". צוחק מי שצוחק אה… אמרנו להקים האחזויות וישובים, היו שצחקו: "הנה החלוצים שבים", אך אנו בשלנו, ובפינו הפיזמון: "צוחק מי שצוחק אחרון". צוחק מי שצוחק אה… וכשמשה קרא: "שלח נא את עמי כעת", פרעה בצחוק חנוק אמר לו: "על גופי המת", השיבו לו יחדיו בקול משה ואהרון: "צוחק מי שצוחק אה… ואם אתמול צחק פרעה, הן בנו היום צוחק, ומבקש אותנו להשליך הרחק, הרחק, אז צה"ל רק מתוך נימוס מגשים את החזון: "צוחק מי שצוחק אחרון". צוחק מי שצוחק אה…