🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: עפ''י "שירת לאה" מהאופרה "המכבים" | לחן: אנטון גריגורביץ' רובינשטיין (1894-1829) | עיבוד, ניצוח: יוסף הדר (2016-1934) | שירה: דליה עמיהוד (2017-1941) | מקהלת ילדים | מילות השיר "הכו בתוף" ("Haku BaToff") ("Hit The Drum") נכתבו בעקבות האַרְיָה "שירת לאה" (נקראת גם "צלצלי שמע"), מתוך הליברית של האופרה "המכבים" ("Die Makkabäer"), שכתב הסופר, המחזאי והמשורר היהודי-גרמני, סלומון (שלמה) הרמן מוזנטל, והלחין אנטון גריגורביץ' רובינשטיין (1894-1829). (*). לחן השיר מותאם ללחן שני הבתים הראשונים של "שירת לאה". "שירת לאה" הוא שיר הניצחון של לאה, אם החשמונאים. הוא הושר על-ידהּ, עם מקהלה, במערכה השנייה של האופרה. אנטון רובינשטיין הלחין את השיר בסגנון מזרחי. הוא סיפר, כי "בילדותו שמע פעם מאמו, שהיתה מוסיקאית טובה, ניגון מסוים, והוא השתמש בו באופרה 'המכבים'. - 'הייתי בטוח' - כתב אל אמו - 'שזה שיר יהודי עממי'. אבל נתברר שאמו היא שחיברה את הניגון ועוד ניגונים אחרים ברוחם של שירי־העם היהודיים. משגילה דבר זה, התנצל רובינשטיין לפני אמו, שהשתמש בניגון שלה כבשיר עממי יהודי. ניגון זה הוא ניגון שירתה של הגיבורה לאה 'הכו במצלתיים!' ורובינשטיין שינה את אופיו וקירב אותו 'לאופי נוסח התפילה היהודי'. ..." (הדאר, 16.9.1963). ל"שירת לאה" שתי גרסאות בעברית, שחוברו על-ידי שאול טשרניחובסקי: "צלצלי שמע" ו"הכו בתוף". • גרסת "צלצלי שמע" (נשענת על פסוקים מספר תהלים ק"נ, ה', ומספר שמות ט"ו, ו'): צלצלי-שמע, / הוי צלצלי-תרועה, / עורו, עורו...! הודו לאל, / הללו לו! / הודו לאל, / הללו לו! ימין אלוהינו / תרעץ הצר, / ימין אלוהינו / מגן עד. צלצלי-שמע, / הוי צלצלי-תרועה, / עורו, עורו...! • גרסת"הכו בתוף": הכו בתוף, הכו בתוף, הו! / במצילתיים, במצילתיים, / רונו רון, רונו רון. הודו לאל, הללו לו, / הודו לאל, הללויה. / ימין אלוהינו תרעץ הצר / ימין אלוהינו מגן עד! יצחק קצנלסון שילב את "צלצלי שמע" במערכה השלישית של מחזהו, "בת יפתח" - "מחזה בשלוש מערכות לבני הנעורים". המחזה נדפס בשנת תרפ"ב, 1922, בהמשכים, במספר גליונות של "שִבֹּלים" ("שיבולים") - "עיתון עם ציורים לבני הנעורים" - עיתון דו-חודשי. ראה אור בוורשה, בהוצאת הועד המרכזי של הסתדרות "תרבות" בפולניה. המערכה השלישית של המחזה, ובה השיר, נדפסה ביום ג', ג' סיון תרפ"ב, 30.5.1922, בגיליון מס' 5 של "שיבולים", עם הערה "מן האופירה 'המכבים' של רובינשטיין, תרגום המלים לש. טשרניחובסקי" (עמ' 9-8). את השיר במחזה שרה נעמה יחד עם מקהלה. בספרה "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", סיפרה נתיבה בן-יהודה כי היא שרה את השיר "הכו בתוף" בתחילת עשור 1930, בגן. (ירושלים 1990, עמ' 71). השיר הזה, שהמשיך לככב עוד כשלושה עשורים לפחות ברפרטואר הגנים ובתי הספר העבריים, היה פופולרי במיוחד בקרב מורות לריתמיקה שהכינו הופעות של קבוצת בנות עטויות בדים צבעוניים שקופים ותופי מרים בידיהן. רבקה שטורמן, מחלוצות המחול הארץ–ישראלי, השתמשה במנגינה הזו לריקוד שיצרה לטקס העומר הראשון בקיבוצה, עין–חרוד. (שי בורשטיין: 'שירה חדשה עתיקה': מורשת אברהם צבי אידלזון וזִמרי 'שורשים'). להלן הגרסה של "שירת לאה" ("לאה'ס-געזאנג") ביידיש, בתרגומו של מרדכי ריווסמן (ריוועסמאן) (מתוך "לידער-זאמעלבוך - פאר דער יידישער שול און פאמיליע" - "קבץ-נגינות - בשביל המשפחה ובשביל בית הספר". מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, 1914. שיר a.83, עמ' 31 בחלק המילים): פויקען, קלאפט העכער / אה, פויקען, קלאפט שטארקער / העכער, שטארקער! Bis זינגט הויך צו גאט, / זאגט אים א שיר, / זינגט הויך צו גאט, / זאגט אים א שיר. Bis ער האט מיט זיין האנד / דעם שונא באזיגט... / און זיין רעכטע האנד / באַשיצט אונדז. Bis פויקען, קלאפט העכער! / אה, פויקען, קלאפט שטארקער, / העכער, שטארקער! Bis (*) סלומון (שלמה) הרמן מוזנטל כתב את ליברית האופרה "המכבים" (אופרה בשלוש מערכות) על-פי המחזה "המכבים" משנת 1852 (הצגת בכורה: 3.1.1852 בוינה), שחיבר המחזאי הגרמני אוטו לודביג (1865-1813). הצגת הבכורה של האופרה "המכבים" התקיימה ב-17.4.1875, בברלין, בניצוחו של מלחינהּ, אנטון רובינשטיין. בשנת 1877 הוצגה האופרה גם ברוסיה, ובהמשך במערב אירופה. בארץ הוצגה האופרה על-ידי האופרה העברית מייסודו ובניהולו של מרדכי גולינקין, בתרגומו של מאיר פריידמן. הצגת הבכורה התקיימה בחנוכה, כסלו תרפ"ו, 1925. זמרת האלט, אהובה (ליובה) מידוביה, בתפקיד לאה, "הקסימה את הקהל. לא הגו אלא בה, לא קראו בהתלהבות אלא אותה" (דאר היום, 24.12.1925). השיר "הכו בתוף", המובא כאן מפי דליה עמיהוד ומקהלת ילדים, נטבע בשנת 1967 בתקליט, "דליה עמיהוד - עם מקהלת ילדים - שירי חנוכה" (הד ארצי, 14059 AN). ביצועים נוספים ל"שירת לאה"/"צלצלי שמע" נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שאול טשרניחובסקי", ו"שירים מתורגמים", מפי: • הגבעטרון - בלחן עממי מסורתי. תחת הכותרת "צלצלי שמע" (1963). • הגבעטרון וחמישיית גלבוע - בלחן עממי מסורתי. תחת הכותרת "צלצלי שמע" (1964). • הגבעטרון וחמישיית גלבוע - בלחן עממי מסורתי. תחת הכותרת "צלצלי שמע" (1965). הכו בתוף, הכו בתוף! ל-ל-ל... הכו בתוף, הכו בתוף, רונו, רונו עד אין סוף! הריעו, שירו, זמרו שיר ניצחון. הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.