🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: מהמקורות | לחן: עזרא גבאי (1974-1921) | עיבוד: יחזקאל בראון (2014-1922) | שירה: ברכה צפירה (1990-1910) | רביעייה קולית | פסוקי השיר "אשירה לאדוני" ("Ashira LaAdonai") ("Let Us Praise The Lord") לקוחים (בהתאמה) מספר שמות, פרק ט"ו, פסוק א'; חלק שני של פסוק ב; פסוק ג'; חלק ראשון של פסוק ב' (תואם ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק י"ד); ספר תהילים, פרק כ"ד, פסוק ח'. הפסוקים מספר שמות פותחים את שירת הים, אותה קוראים בשביעי של פסח. יש בהם הלל והודיה לה', ששרו משה ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף וחצייתו. על-פי המסורת, יום זה חל שבוע ימים לאחר היציאה ממצרים. "כדי להמחיש את גודל הנס ותוקפו נוהגים חסידים ואנשי מעשה, לצאת בליל שביעי של פסח על שפת הים ולאמר בשירה ותשבחות את שירת משה ­ השירה אותה שרו משה ובני ישראל, אחרי שעברו את הים. אך לא רק על שפת הים נחוג שביעי של פסח. תוכן וגוון מיוחד ניתן לערב זה בחצרות אדמו"רים, בבתי תפילה חסידיים שם נוהגים להיות נעורים כל אותו הלילה ולספר על תוקפו של הנס. ברם, כדי להמחיש את הנס שופכים כדי מים על הרצפה ורוקדים בתוך המים : 'אשירה לה' כי גאה, גאה...'. שביעי של פסח המסיים את החג ­ הוא כראשית החג ­ ליל הסדר, מוקדש לסיפור יציאת מצרים..." (במחנה, 26.4.1959). לפסוקים משירת הים חוברו מספר לחנים, בהם מאת שלום פוסטולסקי (1949-1894), יוחנן בוהם (1986-1914), עזרא גבאי (1974-1921), ברכה צפירה. השיר בלחנו של פוסטולסקי הוא הנפוץ ביותר. הוא שולב, מראשיתו, בהגדת הפסח הקיבוצית, ונרקד על-פי ריקוד שורות שיצרה לו הכוריאוגרפית רבקה שטורמן (2001-1903) בשנת 1951. השיר, בלחנה של ברכה צפירה, נכלל בשנת 1978 בספרהּ, "קולות רבים - אצילותה-של-השתייכות מחייבת", "אוסף לחנים משל עדות המזרח בישראל ולחנים משל פלחים ובדואים בישראל עם דברי הסבר" (תל אביב: מסדה. עמ' 263-262). השיר, המובא כאן מפי צפירה, בלחנהּ, נטבע בשנת 1965 בתקליט "שלושים שנות מוסיקה בישראל - שרה ברכה צפירה" ("Trente Ans De Musicque En Israel - Chantes Par Bracha Zefirah") (צרפת,147 Pathe, MSTX-ATX). נגני התקליט: לילי לסקין - נבל ; בן-עמי זילבר - כינור ; שלישית מיתרים צרפתית ; רוברט קורנמן - פסנתר ; מקסנס לאריו - חליל ; ז'ק שמבו - אבוב ; ז'ק לנסלו - קלרינט ; פייר טיבו - חצוצרה. ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "שירים מהמקורות" ו"שירי פסח", מפי: • הִלה שרת (2006-1937) - בלחן שלום פוסטולסקי. • להקת קול ציון לגולה - בלחן שלום פוסטולסקי. • להקת קיבוץ אילון - בלחן שלום פוסטולסקי. • להקת קול ציון לגולה - בלחן עזרא גבאי. • נעמי צורי (1995-1917) - בלחן עזרא גבאי. ניקוד השיר על-גבי הסרטון תואם את הניקוד במקורות. אשירה לאדוני כי-גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים. זה אלי ואנווהו, אלוהי אבי וארוממנהו. אדוני, איש מלחמה; אדוני, שמו. עזי וזמרת יה; ויהי-לי, לישועה. עזי וזמרת יה; ויהי-לי, לישועה. עזוז וגיבור; יה, גיבור מלחמה. עזי וזמרת יה; ויהי-לי, לישועה. הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.