🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מיליםביידיש: לא ידוע | תרגום מיידיש: שניאור זלמן דב בער בן מאיר נפתלי הרץ הר-הזהב (גולדברג) | לחן: אברהם גולדפאדן (1908-1840) | ניצוח: Gerallt Leslie Williams | שירה: יוסף מלובני (נ' 1941) | ליווי כלי: התזמורת הקלאסית של לונדון. מוביל: Bernard Harris | ליווי קולי: מקהלת הגברים של ד"ר Alan Kutner | אורגן: William Davies | השיר "אצל כותל מערבי" ("Etzel Kotel Maaravi") ("At Wailing Wall") הוא שיר זמר מימי העלייה הראשונה, שנקרא במקור "ירושלים". הוא נקרא "אצל כותל מערבי" על-פי שורת הפתיחה שלו. את השיר "ירושלים" תרגם מיידיש שניאור זלמן דב בער בן מאיר נפתלי הרץ הר-הזהב (גולדברג) - משורר חובב, רב ותלמיד חכם. זהו תרגום מעובד של שיר עם יידי בשם "אין דער שטאט ירושלים" ("בעיר ירושלים"), שנרשם מפי אישה, שהעידה כי שמעה אותו מפי אמה בראשית שנות השמונים של המאה ה-19. השיר "ירושלים" התפרסם לראשונה בשנת תשנ"ד (1894) באסופת שיריו של "הר-זהב": "חבצלת השרון - קובץ שירי עם בני ישראל', שיצאה לאור בוורשה, ומאז ואילך הוא הופיע בעשרות שירונים עבריים. כעבור שנה, בשנת תשנ"ה, יצאה מהדורה מורחבת של "חבצלת השרון", ובה שני מדורים: "'שירי אסון" ו"'שירי ששון". השיר "ירושלים" נכלל במדור "'שירי אסון". לחנו של השיר מבוסס על לחן השיר היידי, "ציון'ס טעכטער" ("בנות ציון") ("קלאָג פֿון ציונס טעכטער") (מילות הפתיחה שלו: "בכינה וקוננה בנות ציון"), מתוך האופרה "בר-כוכבא", מאת אברהם גולפאדן. מהאופרה התגלגל הלחן לשיר ביידיש בשם "אין דער שטאָדט ירושלים" ("בעיר ירושלים"), שכנראה אף הוא חובר בידי גולדפדן. מכאן התגלגל חלקו הראשון של הלחן לשיר "כשאומר לכה דודי תאמרו כולכם צ'ירי-בירי-בום", שנכתב כפרודיה על חזן המנסה לאלף את הקהל לשיר אחריו. שיר זה, שכאמור את לחנו כתב גולדפדן, התגלגל לתנועות הנוער ומושר עד היום בערבי שירה בציבור כ'שיר חסידי'. (המידע שלעיל לקוח מפרסומיו של חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן: "שירי הזמר העבריים של אליקום צונזר: 'שיבת ציון'" ו"שירי הערש בימי העלייה הראשונה: צימוקים ושקדים (ב)". שני הפרסומים הופיעו בבלוג עונ"ש של פרופסור דוד אסף). בספרו "מעייני הזמר", משווה המוזיקאי, המלחין וחוקר הזמר העברי, מאיר נוי, בין גרסאות השירים "ציון'ס טעכטער", "אצל כותל מערבי" ו"כשאומר לכה דודי" (עמ' 10-8). וכך הוא כותב על השיר "אצל כותל מערבי": "בתים 2, 3 מתוך ששה בתי השיר 'אצל כותל מערבי' הם נוסח עברי של הבתים 1, 2 מתוך "קלאָג פון ציונס טעכטער". ארבעת הבתים הנוספים מתייחסים למאה העשרים". ואלה המילים של שישה בתי השיר: 1. אצל כותל מערבי, שמה / בעיר הקודש ירושלים, / בכי ישראל נשמע ברמה, / צעקתם בוקעת שמים. / ציון תמהר הופיע, / מאת ה' יבקשו; / שלח לנו המושיע - / אותו יום-יום ידרושו. // אנא, אלוהינו, קרב נא ישועתנו! / לך לבדך קיווינו, / הביאנו לארצנו! // 2. נהדרת בעדי עדיים / ציון לפנים היתה; / מכל ממלכות אפסיים / בעושר וכבוד עלתה. / ככוכבים מסביב ירח / הופענו בירושלים / עתה תשב קודר / ואנחנו כיתומים חיים. // אנא, אלוהינו... 3. בכינה, בנות-ציון, בכינה, / בכינה, בנות-ירושלים יחד; / קול בוכים, מספד מר שאנה, / בארצי מה גדול הפחד! / נפל כוכב בני עמנו, / חשך תארו, הה, משחור, / לוקחה עטרת ראשנו, / היתה לנו לפאר. // אנא, אלוהינו... 4. הבית הוכה לרסיסים,/ מרכושנו עשו תל; / כליו בקעו לרפיסים, / שודד ממנו הכל. / כמה ראינו מחלה ונגע / מאז גלינו; / סבלנו אסון ופגע / משונאינו ולוחצינו. // אנא, אלוהינו... 5. באשכנז קרעו בשרי / מערב עד בוקר; / וגוי רומיניה מאד אכזרי, / טופלי עלילות שקר. / שקרים העלילו עלינו - / דם נחוץ לנו לפסח... / חינם הרבו פצעינו, / עשו שוד ורצח. // אנא, אלוהינו... 6. באוסטריה אות עברים עליי שמו / ופניהם עלי רעמן; / בפראג נוצות כסתותיי הפריחו / ומארצם אותי הדיחו. / כמה דמעות שפכנו / לפני אלוהי שמים; / מאז בגולה הלכנו - / אין מנוח לכף רגליים. // אנא, אלוהינו... תווי השיר (כתובים מימין לשמאל) התפרסמו בשנת תרע"ב, 1912, תחת הכותרת "ירושלים", ב"ספר השירים: קובץ שירים עברים לגני ילדים, לבתי-ספר עממיים ותיכונים", ב"מחלקה רביעית - שירי עם". חבר: אברהם צבי אידלזון (בן-יהודה) – מורה לזמרה ונגינה בבתי הספר של חברת "העזרה" בירושלם (ברלין וירושלם: חברת העזרה ליהודי גרמניה (עמ' 59. שיר מס' 67). להלן הנוסח המושר: אצל כותל מערבי שמה, בעיר הקודש, ירושלים, שירת ישראל נשמעת ברמה, תפילתם בוקעת שמים. ציון תמהר הופיע מאת השם יבקשו. שלח לנו המושיע, אותו יום-יום ידרושו. אנא, אלוקינו, קרב-נא ישועתנו! אנא, אלוקינו, קרב-נא ישועתנו! לך לבדך קיווינו, הביאנו לארצנו! התווים שע"ג סרטון: מתוך ספרו של מאיר נוי, "מעייני הזמר", (לעיל. עמ' 9). הקלטה ועטיפת תקליט: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. תחקיר ועריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.