שיעור מולדת הוא שיר ארץ ישראלי שכתב עלי מוהר בשנות השבעים ללחן של אפרים שמיר, ושזכה להערכה רבה והוכר כאחד משירי הדגל של מוהר. זמרים רבים ביצעו את השיר, ביניהם בולטים להקת "כוורת" שהייתה הראשונה לעשות כן, חוה אלברשטיין (באלבומה "הלילה הוא שירים", 1977), "חלב ודבש", "הגבעטרון" ("שירים יפים", 1980) ועוד. לרכישת האלבום "צפוף באוזן" : http://music.nmcunited.co.il/disc.php?ID=198 אפרים שמיר כתב והלחין את השיר בפולנית עוד לפני עלייתו ארצה. השיר תיאר את ילדותו של שמיר ולחנו הושפע ממנגינות ששמע בילדותו כשהיה בורח מבית הספר לכנסיות בפולין. שמיר שר אותו במבחן הבד שלו ללהקת הנח"ל, והתקבל לא מעט בזכות מירי אלוני שהתרשמה מהשיר.‏[1] מאוחר יותר, לאחר הקמת "כוורת", כתב עלי מוהר את הנוסח העברי לשירו של שמיר, ובו התייחס לתקופת ילדותו בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון. [עריכה] משמעות השירבשיר מתאר מוהר תמונות שונות מילדותו בבית הספר, המציגות את ארץ ישראל הישנה והטובה. בבית הראשון הוא מתאר את התמונה שעל קיר חדר האוכל בבית ספרו, ועל האידיאה של האיכר הישראלי שמצמיח לחם; בבית השני מתואר שיעור מולדת בו המורה מראה לתלמידים חצב כסמן לסתיו וליורה; ובבית השלישי מתאר מוהר את התמונה הדמיונית שהחינוך הציוני העלה בקרב הילדים: "הפטישים ניגנו / מחרשות רנות / יש כורמים ויש יוגבים / ארץ של רועים". חלק מאמינים כי בשיר מביע מוהר רצון לדבוק בערכים שעליהם גדל, אף על פי שהוא מודע לכך שהפער בין המציאות לתמונה האידיאית שנוצרה בדמיון התלמידים הוא רב, ואף מציין בפירוש ש"בדמיוננו התרבו פלאות", אך לא כך במציאות. יש הרואים בשיר דווקא שיר מחאה העוסק בניפוץ המיתוסים שעליהם גדל דורו של מוהר, מחאה על כך שאולי בעבר המיתוסים הללו היו טובים, אך היום כבר אינם רלוונטיים ("כך זה היה, פשטות רכה, כך זה הצטייר בילדותנו שהייתה יפה").