מפני מה מהאלבום אנעים זמירות ושירים אארוג שולי נתן ; דורון סלומון: גיטרה קלאסית ; יגאל חרד: גיטרה אקוסטית ושנים-עשר מיתרים ; אלון אולארצ'יק: גיטרה בס ; יוסף בורלא: תופים ; רות וייסמן: צ'לו ; סרג'יו פיידמן: חליל. עיבוד אלכס וייס זמרשת אנגל התאים לחן חסידי והכניסו למוסיקה למחזה "הדיבוק" מאת ש. אנ-סקי. המחזה נכתב במקור ברוסית, ולאחר מכן תורגם בידי אנ-סקי עצמו ליידיש (המחזה בשפה זו עלה לראשונה ב-1920). בהמשך כתב ביאליק את תרגומו העברי למחזה, כנראה בהתבסס על גרסתו היידית. תרגומו של ביאליק עלה לראשונה ב"בהבימה" במוסקבה בשנת 1922. כנראה שהמילים המושרות בניגון זה מבוססות על תרגומו של ביאליק. לאורך המחזה בתרגום זה מופיע הניגון שלוש פעמים. ההבדלים העיקריים בין השיר לבין הטקסט במחזה הם: "מפני מה" (המקובל) לעומת "על מה ולמה" (אצל ביאליק) וכן "יורדה" (המקובל) לעומת "ירדה"/"יורדת" (אצל ביאליק). יוסי הלחמי מספר: בפרויקט בן יהודה [ממנו קישרנו כאן לעיל – זֶמֶרֶשֶׁת] נכתב "ירדה", אולם ב"התקופה", טבת-אדר תרע"ח, ספר ראשון, הוצאת א"י שטיבל ח' בע"מ, ברלין - תל-אביב, ע' 225 נדפס הטקסט של ביאליק עם המילה "יוֹרֶדֶת", מה שמתאים לשיר, לטקסט הקבלי ולסיטואציה על הבמה; בכלל, מדובר בהווה מתמשך ולא במאורע שקרה בעבר. עַל מַה וְלָמָּה / יוֹרֶדֶת הַנְּשָׁמָה / מְאִגְרָא רָמָא / לְבִירָא עֲמִיקְתָּא? / - יְרִידָה צֹרֶך עֲלִיָּה הִיא, / יְרִידָה צֹרֶך עֲלִיָּה הִיא. על פי ישראל שליטא, המוסיקה היהודית ויוצריה, עמ' 169: "[מפני מה] אינו אלא ניגון שהיה מושר - ובעליצות נלהבת דווקא - בפי "חסידי סטולין-קארלין" ביישוב יהודי נידח, שבחבל פולאסיה (בימים ההם - גבול פולין ורוסיה) לפזמון "יה-אלי" שלפני תפילת-מוסף של חג השני - מנגינה כליזמרית טיפוסית, שהיתה מקובלת בעיירה אוקראינית טיפוסית". המילים בשיר של שולי נתן: מפני מה מפני מה ירדה הנשמה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא?