מעל המסגדים עולה ירח, מעל ביתך עולים אורות ניאון. ושוב שיחי יסמין נותנים פה ריח ושוב אנחנו כאן, מול השעון. ושוב, ילדה, בלי למה? ומדוע? ידי בזרועותייך אוחזות. יש משהו מוזר ולא ידוע, יש משהו נפלא בעיר הזאת... השחפים על המזח כבר עפו והים השתתק ונדם. זוהי יפו, ילדה, זוהי יפו שחודרת - כמו יין - לדם... כאן מלח ועשן וצליל-גיטרה, סכין שלופה ומשחקי שש-בש. כאן משהו שיכור, ולא מערק, וחם, לא מן הסטייקים על האש... אך שוב, ילדה, בלי למה? וג'ירפה? ידיים או מותניים או חזות. יש משהו מוזר ולא ידוע. יש משהו נפלא בעיר הזאת... השחפים על המזח כבר עפו והים השתתק ונדם. זוהי יפו, ילדה, זוהי יפו שחודרת - כמו יין - לדם... סירות הדייגים קורצות באופק, הלילה משחק במחבואים עם כל הסימטאות אשר באופל ועם כוכבי השחר הגבוהים. ושוב, ילדה, בלי למה? ומדוע? שפתי בשפתותייך אחוזות. יש משהו מוזר ולא ידוע. יש משהו נפלא בעיר הזאת... השחפים על המזח כבר עפו והים השתתק ונדם. זוהי יפו, ילדה, זוהי יפו שחודרת - כמו יין - לדם...