הבטיח לשלוח שירים למוסף, אבל אין לו כח, לא בא לו עכשיו. נסגר לו בחדר, ספר עד שלוש, הוריד את הסוודר, שבר את הראש. פתח את הדלת, חלם על נשים, קיבה מקולקלת ושקט נפשי. אז תשתה קפה טורקי ותתעורר, אתה המשורר. אז תשתה קפה טורקי, זה עולמי אם לא תשיר, אז מי ישיר, אז מי? חשב על בלדה לארץ אבות, נפשו בו רעדה, נזכר בחובות. תמיד הם קוראים לו נושא הבשורה, אבל משלמים לו לפי השורה. הרכיב משקפיים לקרוא בעיתון, כסס ציפורניים הביט בשעון. אז תשתה קפה טורקי... נגע בקרחת ולא האמין, נכנס למקלחת לקח אספירין. אשתו מפהקת, ראשה על הכר, ישב לו בשקט, הביט בנייר. מדוע לא בא לו, חשב שיבכה, כי מה זה היה לו, העם מחכה... אז תשתה קפה טורקי...