🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: אברהם שלונסקי (1973-1900) | לחן: עממי | עיבוד: משה (מישה) אושרוביץ (2016-1925) | שירה: יוסף גולנד (1973-1907) | תיאור השיר שלהלן מתומצת ממחקריה של פרופ' חגית הלפרין: "המאסטרו - חייו ויצירתו של אברהם שלונסקי", ו"מעגבניה עד סימפוניה: השירה הקלה של אברהם שלונסקי ופארודיות על שירתו": אברהם שלונסקי חיבר את השיר "קרועים אנו" ("Kruim Anu") ("We Are Torn") בין השנים 1923-4, כשהיה חלוץ ב"גדוד העבודה" בעין חרוד. השיר מופיע גם תחת הכותרת "הללויה". שלונסקי, שנחשב לאחד מכותבי הזמר החשובים של העלייה השלישית, תיאר בשיר את הוויתם החצויה של חלוצי העלייה הזאת בא"י. חלוצים, ששילבו את תלאותיהם ומצוקתם החומרית עם הפקרות והילולה של חיי השעה. המילים של שני בתי השיר הראשונים נכללו לראשונה בתרפ"ה, תחת הכותרת "הללויה", ללא ציון שם המחבר, בקובץ השירים "מ. גור אריה: החלוצים - גזרי צלליות בלוית שירי חלוצים. נצברו על־ידי מ. נרקיס" (הוצאת "בני-בצלאל", ירושלים). בג' סיון תרפ"ח, 22.5.1928, נדפסו המילים, לראשונה במלואן, תחת הכותרת "קרועים אנו...", בעמוד השער של עיתון "כתובים", במדור "זמירות" (שנה שנייה, גליון ל"ה-ל"ו (פ"ד-ה). ב-1954 כונס השיר במלואו בספר "אברהם שלונסקי: שירים", כרך א' (ספרית פועלים, עמ' 231-230). בספרים "החלוצים" ו"שירים" מאויית: "קרועים אנו בלואים אנו". בעיתון "כתובים" מאויית: "קרועים אנו בלויים אנו". תחילה התייחס שלונסקי אל השיר כאל אחד משני הימנונים שחיבר ל“חברה טראסק” - קבוצת בוהמיינים 'אנארכיסטים' מקרב גדוד העבודה בעין חרוד, ששלונסקי התיידד איתם כדי “לנער את עודף הכוח האינטלקטואלי” שבו: האחד הוא "המנון הטראסק", שמתחיל במילים "הנה באנו..." (ר' בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד"). השני הוא - “למנצח על הטראסקה מזמור שיר”, המתחיל בשורה "קרועים אנו" (השיר שכאן). שיר זה כתוב בהברה אשכנזית ומושר במנגינה עממית המבוססת על פולקלור יהודי רומני. תחילה שילב בו שלונסקי שורות מ"הימנון הטראסק". מאוחר יותר, בהיותו כבר בת"א וסמוך להדפסת השיר בתרפ"ה, שינה את כותרתו מ“למנצח ..." ל“קרועים אנו”. כן מחק את השורות המקשרות את השיר ל"חברה טראסק". כך שינה את ייעודו: מפזמון-המנון המכוון לקהל היעד המצומצם של ה“חברה טראסק” לפזמון המבטא באופן כולל את רוח חלוצי העלייה השלישית. הדמיון בין שני פזמוני "הטראסק" בולט. שניהם מתאימים לאווירה של "גדוד העבודה". יש בהם שילוב של פריקות עול ויחפנות, כבמסורת שירת רוסיה המודרניסטית בראשית המאה, יחד עם שירת ה“הללויה” וה“יום טוב” ברוח המסורת היהודית. שניהם היו פופולאריים מאד בעשור 1920. "קרועים אנו" היה להימנון החלוצים, ששרו ורקדו אותו בהתלהבות רבה. בשירונים שלפני קום המדינה מופיעים מספר רב של נוסחים, לעתים תוך עירוב של "קרועים אנו" ו"הימנון הטראסק". לפי שירונים אחדים, הלחינה את השיר ורדינה שלונסקי (1990-1905), אחותו הצעירה של אברהם שלונסקי. אך במכתב לדן אלמגור (7.11.74) סיפרה שכתבה רק את העיבוד ללחן. לדבריה, בין 1934־1937 ביקש ממנה אחיה שתכין "מלודקלמציה" לשיר עבור אשתו דאז, לוסיה. לעדותה, שני אחיה, אברהם ודב, "הרכיבו" את הלחן והיא לא ידעה מה מקורו. המנגינה, לדעתה, היא בהשפעת הפולקלור היהודי הרומני. היא גם העלתה סברה, שזו מנגינה שחיבר אביו של שלונסקי, טוביה. חלקו השני של הלחן, לפי ורדינה, הוא "מנגינה עממית מקורית - הורה סוערת, שהייתה אופיינית לתקופה. אברהם חיבר את המלים לתוך הצלילים". לדבריה, השיר הושר לראשונה בעין־חרוד ב-1922 בפי אחותה, אידה (יהודית), שהייתה גם היא ב"גדוד העבודה". תווי השיר בלחן העממי נילוו לקובץ השירים "החלוצים" לעיל. הם נרשמו בכתב יד בדף "מנגינות לשירי חלוצים - נצברו בידי א. ו. בינדר" (אברהם וולף בינדר/אברהם זאב בינדר). בביקוריו בארץ ב-1924 ו-1932, התוודע , בינדר, חזן אמריקאי ומלחין מוזיקה לבתי כנסת, לזמר העברי של התקופה. הוא עיבד את השירים והפיצם בארה"ב. עיבודיו נכללו ב-1926 ו-1933 בשני כרכים של הספר "New Palestinian Folksongs". בתרפ"ט, 1929, נדפסו שני בתי השיר הראשונים עם תווי הלחן העממי, תחת הכותרת "הללויה", בספרה של תלמה גולדפרב: "Echoes of Palestine", במדור "שירי חלוצים" (ניו-יורק, עמ' 23-21). (ר' על-גבי הסרטון). לשיר חוברו גם שני לחנים מקוריים, מאת משה ביק (תחת הכותרת "הללויה") ומאת דניאל סמבורסקי. השיר, המובא כאן מפי יוסף גולנד, בלחן עממי, נטבע ב-1960 בתקליט "יוסף גולנד - 25 שנה - פזמון וזמר - היו זמנים" (מקולית). ב-2014 שב השיר ונטבע בתקליטור "יוסף גולנד דודה, הגידי לנו כן!" (התקליט). מילות השיר שלהלן הן הנוסח הכתוב ב"שירים" (לעיל). (הנוסח המושר רשום ע"ג הסרטון): א. קרועים אנו בלואים אנו לכבוד יום-טוב נעד טלאי על גבי טלאי. הללויה! הללויה! הללוהו עד בלי די! והלב קרוע ויחף, והלב ירון-יריע מני כאב. והלב קרוע ויחף, והלב ירון בכאב. רעבים אנו צמאים אנו לכבוד יום-טוב נקדש על לחם צר. הללויה! הללויה! הללו מן המיצר. והלב פרוע ורעב, והלב ירון-יריע מני כאב. והלב קרוע ויחף, והלב ירון בכאב... ב. .. חבריא, בואו! מתוהו אלי בוהו אל בל-נדע-מה-שמו-הוא ינחנו הגורל. רק רוח סתיו גונח ככלב הקרח. מחר - עורב פורח, אתמול – אי, להדם! הא לחמא - לחם עוני ובשבת תחכמוני מי עוד מאושר כמוני, אני כפרתו! עולם הזה כזית. עולם הבא הוא פיט. אשרי כל בן-בלי-בית, אשרי כל איש גם-זו... ג. נתהוללה נתחוללה נשתוללה אמן סלה! בסחרחורת לב שיכורת כציפורת אל האש. מי שיש לו מי שאין לו פתח את פיהו, יין תן לו. הולו חולו צער גולו הללויה לב יחף! הקלטה ועטיפת תקליט: רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.