זהו ספור עצוב על ילד אחר כך נער היום כבר איש הוא לא שמע קולם של אלה שהזהירו הוא נשאר אדיש הוא לא שמע מה שאמרו לו לכן היום הוא בעסק ביש אמרו לו שהחיים זה לא משחק וקונצים פה אין אמרו לו שהוא מכרח להיות חזק כי אוי לו למסכן אמרו לו שיהיה כבר מעשי רמזו לו שיתבגר אז הוא לא למד שום לקח ואין לו שכל גם להצטער עוד שהיה כולו רק ילד בבית הספר העממי עוד כשתלה בשמי התכלת מבט עצוב קצת וחולמני כבר אז עינו הייתה פוזלת אל חבצלת האדמונית אמרו לו שיתרכז בלמודים כי זה החשוב אמרו לו שמבנות ורקודים יהיה סוף עצוב אמרו לו שיהיה כבר מעשי רמזו לו שיתגבר אז הוא לא למד שום לקח אין לו שכל גם להצטער גם כשהלך לכדורגל הוא לא חפש לו רק נצחון ובהתלהבות של עגל ותר על שקט ובטחון ועד היום הוא עם הדגל ועם הצבע הלא נכון אמרו לו שהחלצה האדמה זאת לא מציאה אמרו לו שהוא נכנס פה לצרה ואין יציאה אמרו לו שיהיה כבר מעשי רמזו לו שיתגבר אז הוא לא למד שום לקח ואין לו שכל גם להצטער