🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: מתתיהו שלם (1975-1904) | לחן: מתתיהו שלם (1975-1904) | ניצוח: אברהם קפלן (2023-1931) | שירה: מקהלת האיחוד - המקהלה המקובצת של איחוד הקיבוצים | השיר "שיר הבוצרים" ("Shir HaBotsrim") ("Song Of The Grape Pickers") נקרא גם "הכורמים" ("The Vintners"). במילותיו ובלחנו הסוחף משקף השיר את שמחת הבוצרים והיוגבים עם סיום הבציר, בארץ ישראל המתחדשת, ומייצג את החזון הציוני. השימוש המחבר בין כורמים ליוגבים לקוח מהמקורות (מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק י"ב ; ירמיהו, פרק נ"ב, פסוק ט"ז). את צעדיו הראשונים עשה השיר עוד בסוף העשור של 1940, בחגיגות הבציר של קיבוצו דאז של מתתיהו שלם, רמת יוחנן, אך עד מהרה התפשט לכל הארץ. (על-פו חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן). את הכוריאוגרפיה למסכת יצרה, שותפתו של מתתיהו שלם, הכוריאוגרפית לאה ברגשטיין (1989-1902), גם היא חברת רמת יוחנן דאז. מסכת הבציר של בית אלפא היוותה השראה למסכתות דומות בקיבוצים אחרים. עד היום מושר השיר ונרקד ברמת יוחנן על-פי הכוריאוגרפיה של ברגשטיין. על הריקוד שיצרה לשיר, סיפרה ברגשטיין: "כבר בימי התנ"ך שימש הכרם כהשראה לשירה ומחול. הדור שלנו שוב נוטע כרמים ונוף קדומים חזר לארצנו. הריקוד בנוי היטב לפי מילות השיר ומספר על חג בכרם. קלות הביצוע מאפשרת השתתפות של רוקדים מכל הגילים. ... תמונות הריקוד: על הבמה המרכזית עומדים הרוקדים בחצי גורן ומחזיקים בידיים ענפי גפן, תופי מרים מקושטים, ומספר רוקדים מלווים את תנועותיהם במחיאות כפיים מסוגננות. בחלל שנוצר בתוך הקשת רוקדות הבנות עם כדי חרס מקושטים, סמל לכדי יין עתיקים. רוקדים בתנופות רחבות ימינה ושמאלה בקפיצות סביב רחבות ובסוף כל קטע נעמדים עם הגב לקהל, דימוי פסל בכחוס (דיוניסוס - ש.ע.), איל היין היווני, ובידו המורמת אשכול ענבים. נוצרת תמונה של כרם רוקד. כרם חוגג. כל גפן אוחז כלי זמר, כל גפן שר ורוקד. הצלילים יוצאים מכל פינת הכרם. התמונה ססגונית ועשירה. רוקדים במהירות משוחררת כמעט פראית, המחממת את הלב. עם המבט אחורה, בעקבות מקורות הריקוד, אני זוכרת איך שנטענו כרמים רבים שהשתרעו עד למורדות הגלבוע. ובלילות ירח צוננים לבשנו שמלות לבנות רקומות ויצאנו חבר'ה לבילוי בכרמים, שרנו שירים מלנכוליים ממזרח אירופה, שירי יידיש נוגים, נעימות חסידיות ושירי ארץ ישראל. ... לרוב נמצא בינינו מנגן על 'גרמושקה' וזאת היתה הזמנה לרקוד. ורקדנו בין שורות הגפנים ... לעיתים הבאתי אתי את המצלתיים שלי ... ובלילה המצלתיים נישאו מעל הכרמים ונמוגו הרחק בשמי הגלעד ...". (מכון הווי ומועד יוצר האוסף, רשימות מאת לאה ברגשטיין - ריקודים וחגים, 1983-1988, ארכיון קיבוץ רמת יוחנן). לשיר חוברו ריקודים נוספים, בהם ריקוד מ-1955 שיצר הכוריאוגרף יואב אשריאל (2020-1930). להקת כרמון שיבצה אותו בתכניתה הקבועה והופיעה איתו ברחבי העולם. מילות השיר ותוויו נכללו ב-1945, תחת הכותרת "שיר הבוצרים", בשירון "שירי עבודה ומולדת", בעריכת ישעיהו שפירא (1986-1903) (ת"א: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, הוצאת המרכז לתרבות). המילים, התווים ותיאור צעדי הריקוד שיצר אשריאל, נכללו ב-1961, תחת הכותרת "הכורמים", בתדפיס מס' 29 של סדרת "מחול החודש", בהוצאת המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל. ב-1969 נכלל השיר (מילים ותווים), תחת הכותרת "הכורמים", בספר "מתתיהו שלם - זמרים" (שער "למועד"), בעריכת שלמה קפלן (ספריה מוסיקלית ע"ש נסימוב מס' 186. ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ-ישראל. הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך, עמוד 88). (ר' התווים על-גבי הסרטון). (*) "הראשון מבין חגי הטבע שניסו לחדשו בארץ היה חג הבציר. עם ביכורי ענבים ראשונים במושבות, עם הקמת היקב הראשון לתעשיית היין עלה הצורך לחוג ולשמוח. ... גם עצם העובדה שיהודים שוב נהפכו כורמים במולדתם המתחדשת, עוררה התרגשות ... הסופר זאב יעבץ תיאר את חג הבציר במושבה (ראשל"צ - ש.ע.). ... הוא רואה את החגיגה כחידוש חג ט"ו באב הקדום, כשבנות ישראל יצאו לחול בכרמים בכלי לבן. ... (הניסיון במושבות ראשל"צ וזכרון יעקב - ש.ע.) לחוג את חג הכרמים בט"ו באב ... לא התמיד ולא תמיד עלה יפה. ... את התרומה הפולקלורית הראשונה ל'חג הבציר', 'חג הכרמים', או 'חג ט"ו באב', נתנה ההתיישבות הקיבוצית. הכרוניקה של שנות ה-40 וראשית שנות ה-50 מציינת שורה ארוכה של יישובים קיבוציים, בהם נערכו טקסי בציר ובהם צויין יום ט"ו באב. ... תרומה נכבדה הובאה על ידיהם לאוצר הלחן והמחול בנושא זה בארץ. ... אף על פי כן אין הכרוניקה יכולה לציין נסיונות הרבה בכיוון זה בעשור האחרון." (מתתיהו שלם: "חג הכרמים". "ניב הקבוצה", ספטמבר 1968). השיר, המובא כאן מפי מקהלת האיחוד - המקהלה המקובצת של איחוד הקיבוצים, הוקלט ב-11.12.1958 ע"י קול ישראל. ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "מתתיהו שלם", מפי: • יעקב תלמי. • הדסה סיגלוב. • זמרה אורנת. • להקת כרמון. • חבורת שהם. הכורמים, היוגבים, צאו במצלתיים! נלגום אודם ענבים, כוס וכוסותיים. הו, הו, תם בציר, הבו זמר! הבו שיר! שם בכרם, במלונה, בוצרים יריעו ברננה. חֵי היין, יין עינב, ( - מושר: הַי היין, יין עינב) המשמח כל לבב! שתו טיפונת, עוד טיפונת ( - בית זה לא מושר כאן) עד ירווה ליבנו מזה היין, יין תירוש, דרכנו ביקבנו. הו, הו, הבו שיר! בכרמנו תם בציר. לכבוד ארצנו כוס נרים, מיזגו ושתו נא הבוצרים! חֵי היין, יין עינב, המשמח כל לבב! מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.