מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד תיאור השיר: ----------------- מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) | לחן:יואל ולבה (1982-1898) | עיבוד: משה לוסטיג (1958-1922) | שירה: צבי בר-ניב (1996-1916) | ליווי כלי: להקת רון עמי | סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן: בשונה מכל שיר אחר בזמר העברי, יש ל"שיר הספנים" ("Shir HaSapanim") ("The Sailors' Song") שני תאריכי חיבור רחוקים זה מזה. ראשיתו בשנת 1936, כשיואל ולבה הלחין יצירה לתזמורת בשם "מרש הספנים", שאינה דומה כלל ל"שיר הספנים" המוכר (שכאן). בסוף היצירה הופיע קטע קולי קצר בן ארבע שורות, שאותו חיבר נתן אלתרמן לפי המנגינה המוכרת: הלכה ספינתי בלילה כחול, / הובילה אותי לים הגדול. / הים הוא רחב, גלים וענן, / הדרך עוד רב, הלאה ספן! כך הושמעה היצירה במשך שנים ברדיו. השיר בגרסה זאת הוקלט לראשונה באותה שנה (1936) על-ידי מרדכי רוט בברלין, בחברת Bema (במא), תחת השם "מרש הספנים". ואכן, רוב השיר הוא תזמורתי, ורק לקראת סופו שר רוט את הבית המתחיל ב"הלכה ספינתי...". הקלטה זאת מובאת כאן. כעבור עשר שנים, בשנת 1946, פנה ולבה אל אלתרמן ואמר לו שצצה בראשו מנגינה של פתיחה לקטע של ארבע השורות המושרות ב"מרש הספנים", וביקש ממנו שיכתוב לו מילים כך שיוכל להפוך את השיר לשיר בפני עצמו. עוד באותו לילה חיבר אלתרמן את "לדרך, ספן, הים לפניך...", הדביק אותו אל "הלכה ספינתי...", וכן הוסיף בית שני: "סופות כבר היו ושבע תחזורנה...". זהו, ככל הנראה, המקרה היחיד בזמר העברי שבו סוף של שיר נכתב עשר שנים לפני הפתיחה שלו. יצויין, כי בשנת 1936, הוחל בהקמתו של נמל תל-אביב, הנמל העברי הראשו. היה זה אירוע מכונן ב"יישוב", שהביא לכתיבת "שירי נמל" רבים. במילות השיר משנת 1946, מעודד אלתרמן את הספנים העבריים לצאת בביטחון אל מרחבי הים הפתוח. "קשה להאמין, שחרוזים אלה של נתן אלתרמן (לחן: יואל ולבה), אשר נכתבו הרבה לפני שהוקם הצי הישראלי, הושרו אי פעם ברצינות. אף־על־פי־כן עובדה היא: זהו אחד הפזמורים הפופולאריים, שנחרזו והולחנו בארץ בעשרים השנה האחרונות, ופופולאריותו נזקפת לזכות מלותיו לא פחות מאשר לזכות לחנו. העובדה, שמאז ועד עתה הוקמו גם מדינה יהודית וגם צי ישראלי, ושדמותו של צי זה רחוקה מלהוות את הגשמתו של חלום־הנעורים הרומאנטי המפזז אי בזה בין המלים לבין תווי המנגינה, איננה, כמובן, אשמתו של אלתרמן. הפזמון המושר הוא מעצם טיבו נכסו הבלעדי של הרגע החולף, ואין הוא חייב באמיתות לטווח ארוך." (דוד אבידן: "כחרז הנשבר", מאזנים, כרך ו' : חוב' ה'-ו', תשי"ח, 1958). השיר, המובא כאן מפי זמר הטנור, צבי בר-ניב, עם להקת רון עמי, הוקלט בשנת 1959 על-ידי קול ישראל (על-גבי התקליט: 2.1959). בר-ניב, ששר גם במקהלת "רינת", היה בעת ההקלטות חבר קיבוץ העוגן. ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "נתן אלתרמן", "יואל ולבה" ו"שירי ים ונמל": • ביצוע תזמורתי ומרדכי רוט (1986-1902) - הקלטה מ-1935/6. • מרדכי רוט (1986-1902) - הקלטה מ-1950. • שלמה ארצי (נ' 1949). • חבורת שהם. מלווה את הסרטון כרזה משנת 1937 בעיצוב אוסקר לקס. לדרך ספן, הים לפניך, הרוח על המים קם. אם לא יבגוד ליבך עד נצח לא יבגוד בך הים. עוגן הרם, הגה כוון. עוגן הרם, ופתח, ופתח בשיר הספנים: הלכה ספינתי בלילה כחול, הובילה אותי לים הגדול. הים הוא רחב, גלים וענן - הדרך עוד רב, רב, רב, הלאה ספן. סופות כבר היו ושבע תחזורנה, אתה על המשמרת קם. אמיץ היה, וזכור נא, כי את האמיצים אוהב הים. עוגן הרם... מקור: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.