אל תשכחו להירשם וללחוץ על הפעמון 🔔 כדי לקבל התראות על סרטונים חדשים 🎶. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים בצרפתית: פול-מארי וֶרלֶן (1899-1844) | תרגום: זאב ז'בוטינסקי (1940-1880) | לחן: נחום (נחצ'ה) היימן (2016-1934) | עיבוד: מושיק צברי | שירה: יוני שלזינגר - Yoni Schlesinger | השיר "שיר-סתיו" ("Shir Stav") ("Autumn Song"), הוא תרגום לעברית של זאב ז'בוטינסקי משנת 1911 לשיר "Chanson D'Automne" (בעברית: "שיר סתיו") שכתב בשנת 1866 פול-מארי ורלן (Paul-Marie Verlaine), מגדולי משורריה של צרפת. (*) התרגום נמצא בעזבונו של ז'בוטינסקי במספר נוסחים. אחד מהם התפרסם בשנת תש"ז, 1947, בספרו, "שירים - תרגומים, שירי ציון, שירי חול", בשער "תרגומים", והוא גם זה המובא כאן. [ערי ז'בוטינסקי (הוצאת ספרים), בע"מ, ירושלים, עמ' סא]. תרגום של השיר לרוסית פרסם ז'בוטינסקי כבר בשנת 1902. בשנת 1965 שולב השיר, תחת הכותרת "כינורות הסתיו", במחזה "כינורות הסתיו", מאת המחזאי הצרפתי, Jacques Languirand ובבימויו של ליאונרד שאך. את המחזה העלה "תיאטרון הזמן" ב"מועדון התיאטרון" בתל-אביב. הוא עסק במצבו של האדם המזדקן ובבדידותו. השתתפו בו דפנה אילת, מרדכי בן-זאב ויצחק שילה. שירו של ז'בוטינסקי נקרא בו על רקע של מוזיקה בהלחנתה של דפנה אילת. "השיר הנפלא הזה - כולו מוסיקה. אך כולו גם עצב עמוק. כולו ניגוד גמור לצחוק, לאותו צחוק שז'בוטינסקי רצה כי הנוער העברי ילמד אותו ויסגלו לעצמו. האם חשקה נפשו של ז'בוטינסקי בשיר הזה אך ורק בגלל חרוזיו, בגלל הניגוניות שבו? - לא יתכן! אך מצד שני - התוכן, התוכן שכולו עצבת, כמעט יאוש... אנו שומעים מתוך השיר הזה את נהי כנורות הסתיו, רואים כאילו לנגד עינינו חוורון פנים ודמעות, מרגישים את עצמנו כעלה שהסער נושאו אל התוהו, 'כמו עלה שמת ביער' כפי שנאמר בסיומו של השיר. והאם יכול היה ז'בוטינסקי להשלים עם עצב כזה, עם יאוש ודכאון כזה? לא, לא יתכן! - ... הגורל עצמו רצה לרמוז שדווקא מתוך שיר כזה יכולה לצמוח רוח-קרב, רוח מלחמת שחרור: יומיים לפני ה‭6-‬ ביוני 1944 שמעה תנועת המרי באירופה ובצרפת את שידור השורות הראשונות של שיר הסתיו, הכובש לבבות ביופיו העצוב. ... ואז ידעה המחתרת הלוחמת בכל רחבי צרפת הכבושה - וידעו גם הגרמנים (‬לפי עדותו של הגנרל בלומנטריט)! -‬ שהגיעה שעת החשבון הסופי, שעת ההתקפה הגדולה, שעת החזית השניה בחופי אירופה - הלא היא שעת נקם ושילם לאויב הנאצי. דוקא הכאב והגעגוע שבלב, דוקא הרגשת העלה הנדף ברוח, דוקא בכיים הארוך של כנורות הסתיו הצית את אש המרד בלבבות. מסובכות הן דרכי רוחו של האדם. לפעמים - ירידה צורך עליה היא. לפעמים - נהי צורך הצחוק הוא. לפעמים - נהי הוא המפוצץ את פצצת הזעם בלבבות, ובעקבותיה מתעוררת רוח המעש והקרב... האם הרגיש ז'בוטינסקי ב'חומר נפץ' הטמון בשיר הזה. שנים רבות לפני השידור ההיסטורי הנ"ל מלונדון? אנו עונים לשאלה זו ב'הן'. ... ‬ז'בוטינסקי לא לימד אותנו לבכות עם כינורות הסתיו. הוא עורר בנו את הכשרון לשמוע מבעד לבכי הכינורות הללו - ובכי כינורות רבים קריאת-הקרב שתביא לחיסול הבכי הזה... שופר המלחמה למען החרות." (עמנואל כ"ץ: "על אחד מסודותיו", עיתון חרות, 3/7/1964). ל"שיר סתיו", במילותיו של ז'בוטינסקי, חוברו לחנים מאת אפרים בן-חיים (1981-1895) ונחום (נחצ'ה) היימן. תרגומו הוא ראשון מבין שורת תרגומים נוספים לעברית שהוענקו בהמשך השנים לשיר, על-ידי אלה אמיתן, אביב עקרוני, חמוטל בר-יוסף, זיוה שמיר, עמינדב דיקמן ואורנה ליברמן. (*) "שיר סתיו" הוא שירו המפורסם ביותר של פול ורלן. הוא פורסם לראשונה בשנת 1866 בקובץ השירים הראשון של ורלן, "Poèmes saturniens" ("שירים שבתאיים"), בחלק הקרוי “נופים עצובים”. בשיר זה מדמה המשורר את כוחות הטבע המאפיינים את הסתיו לחייו של האדם. קולות הרוח נשמעים כמו קולות הכנור הפוצעים את לבו של האדם, שזמנו נגזר ומותו קרוב מתמיד. לקראת סוף השיר האדם אינו אלא עלה נושר אשר נידף ברוח הסתיו. המשפטים הקצרים, המדודים והחרוזים הפכו את השיר לאחד מהמפורסמים בשירה הצרפתית. ב-1/6/1944 שודרו שלוש השורות הראשונות של השיר ברדיו לונדון ששידר בצרפתית לצרפת הכבושה. היה זה סימן מוסכם לתנועת ההתנגדות הצרפתית שהפלישה תתרחש בתוך שבועיים. ב-5/6/1955 בשעה 23:15 שודרו שלוש השורות הבאות של השיר. היה זה סימן שהפלישה תחל תוך 48 שעות והגיע הזמן שהמחתרת בצרפת תחל בפעילות חבלנית, בעיקר חבלות במסילות הרכבת. השיר עובד מחדש, הולחן והושר מפי שארל טרנה בשנת 1940. ייתכן שהפופולריות של השיר גרמה לכך ששיר זה שימש את המחתרת הצרפתית לשידור הודעת צופן המרמזת על הפלישה הקריבה. מילים מהשיר שולבו בשירו של סרז' גינסבורג - "Je suis venu te dire que je m'en vais". (ויקיפדיה). השיר, המובא כאן מפי יוני שלזינגר, נטבע בשנת 2010, בתקליטור 4, "מסתר לאור", מתוך מארז התקליטורים המרובע, "באור ובסתר - משירי העוז והמרי - אסופה של שירי בית"ר, אצ"ל ולח"י" [עריכה: נחום (נחצ'ה) היימן; הפקה: העמותה למורשת הזמר העברי]. בנהי ממרור הומה כינור טבת פרוע, ואל הלב חודר כאב וגעגוע. שעון יפעם - לבי נדהם. פניי יחוורו, ובדמעות אזכר שמות אשר עברו. ואז יטיל בלא שביל אותי הסער - יישא, יגלה כמו עלה שמת ביער... עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.