קוראים לזה תרבות 18.5.11 באברקסס המפעל רמלה מילים ולחן: אור אדלר בדיוק כשנגמר החופש אני ואת קיבלנו עונש צריך לחזור אל המפעל זה לחיות בתוך הרי נסורת עשייה לשם משכורת בימים שמחכים לסיומם ואצלי בתוך החדר זה מעיף אותי למעלה, בלי לדעת אם קיימת שם תרופה לאלה שסופרים מספרים קדימה וחולמים חלומות אחורה במרדף אחרי המנוחה עשיתי חישוב בשקט דווקא לי החברה חייבת אלף תשע מאות שמונים וחמישה ימים בהכנת תרכובת בהרכבת תחמושת שרק ספרו את סיומם (אוי) 'שיעבור לך מהר' הם מאחלים לי חייזר שיגיע לתל אביב באחד מלילות השבוע בוודאי יתחרפן, כל כך הרבה אירועי מוסיקה, הופעות, מופעים, מועדונים קטנים חשוכים ומסריחים, הוא לא ימצא את הרגליים והידיים,( בטח יהיו לו שלוש מכל סוג ועין אחת בגב...) ביום רביעי, ממש מיד לאחר מופע ההשקה של נעם נבו, רצנו (נסענו יותר נכון) לאברקסאס בלילנבלום, זה המקום של ההוא, מלטף העגבניות, נו, הטבח הזה עם משקפי הקרן העבות, שמוכר פיתה עם שוקולד השחר בהרבה כסף לפתאים. פעם בכמה זמן מתרחש שם ערב שנקרא "קוראים לזה תרבות", מי שאחראי לליין הוא קוב, אומרים עליו שהוא משפטן ודקלמן, שר שירים, השיק אלבום לפני זמן מה. המוטו של הערב הוא בבסיס כניסה חופשית, מה שנקרא אמנות לעם, את הכסף הרי ישקיעו ההמונים באלכוהול....מעין מיני פסטיבל קטנטון אליו מלוקטים מיני מינים של אמנות, מיצגים, סרטונים, מיצבים, וגם כמה מופעי במה מוסיקאלים. באחרון, אתמול, הופיעה להקת רמלה, מופע של חצי שעה שכלל טעימות רבות משלל שירי האלבום, הם בכלל כבר בדרך לאלבום שני. מיד אחריהם עלו גיא שמי, אמן הגיטרה החשמלית, ולצדו אודי שרבני, פילוסוף בחרוזים, שסיפר בדקלומים על שרירי האזור ההוא אצל ההיא. גיא מעטר את משפטיו בצלילי הגיטרה, הוא יוצר את המתח הספרותי באוויר.... אלו יורדים וכבר עולה בני בשן, האמת, חשבתי שהוא ידקלם מתוך אלבומו האחרון -- ריקודים על פי תהום, אבל לדאבוני, נאלצנו להסתפק בפחות מחמישה משפטים.... את הערב חתמה הופעת להקת חיה מילר עם רם אוריון, בהופעה עם חומרים מהתקליט החדש והמסקרן שמתמקד בטקסטים של משוררים, מפאת האלכוהול והשעה המאוחרת נאלצנו לפרוש בטרם נדמו הצלילים. אצל אבולעפיה בדרך הביתה הכינו לנו טוסט עם גבינץ, טוב, קוראים לזה תרבות....