צמרת הזית הנידה ראשה והרוח חלפה ונשקה לעלים, ובדרך הלכו חיילים שלושה שלושה, שלושה חיילים. שלושה חיילים, שלושה חיילים, והרוח חלפה בעלים. אמר האחד: לא אשכח יום איבה, עת כיסה רעב את עיני בצללים וחילקנו בינינו פת חרבה, שלושה, שלושה חיילים. שלושה, שלושה חיילים... אמר השני: לא אשכח יום מדבר, עת השמש גבוהה ומימינו כלים, ואיש לרעו אז עמדנו בצר, שלושה, שלושה חיילים. שלושה, שלושה חיילים ... אמר השלישי: לא אשכח יום רעות, עת מולנו עלה האוייב כגלים, חבש האחד את פצעיו של רעו, שלושה, שלושה חיילים. שלושה, שלושה חיילים ... עמדו השלושה ליד גזע כרות וכל איש את רובהו השעין בלי מילים. את שמם על הגזע מצאתי חרות, שלושה, שלוה חיילים שלושה, שלושה חיילים והרוח חלפה בעלים.