🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: מתתיהו שֶׁלֶם (1975-1904) | לחן: מתתיהו שֶׁלֶם (1975-1904) | עיבוד: רפי קדישזון (נ' 1953) | שירה: צוות התכנית "זמרת הארץ": חיים משה, סי היימן, לאה לופטין, אריק רודיך, דני בסן, להקת "ארבע לב אדום" (חבריה: יאיר קלינגר, סילבן מרגי, רותי בן-אברהם, פנינה בריק), לויס צ'יזיק | סולנים: יאיר קלינגר וסילבן מרגי | מתתיהו שלם כתב והלחין את השיר "פנה הגשם" ("שיר האביב") ("Pana HaGeshem") ("The Rain Is Gone") לכבוד "חג העומר" - חג שאותו יצר והפיק לראשונה בקיבוצו, רמת יוחנן, בשנת 1946, למחרת ליל הסדר. מאז ממשיך החג ונחגג בשדות הקיבוץ, מדי שנה, עד עצם היום הזה. את כל תכניו של טקס קציר העומר - מקרא, לחנים ומילים - כתב שלם בשנת 1943-4 בירושלים, שם שהה לצורך השתלמות. רוב החומר נכתב בגן של עמק המצלבה. את השיר "פנה הגשם" חיבר שלם בעקבות השנים שבהן בילה כרועה צאן בהר הגלבוע, ובהשראת המראה שהתגלה לעיניו ממרומי ההר: "מדי שנה בבוא האביב עולים לפני אותם צבעונים הנזכרים בשיר, שהיו לי לחוויה עמוקה בראותי אותם עולים מן הנקיקים ודווקא בהרי הגלבוע". על חיבור המסכת ל"חג העומר" סיפר שלם: "ב-43(19) בערך יצאתי להשתלמות למשך שנה, בירושלים, השתלמות כללית למען ההוראה, באוניברסיטה וכו'. ... לקחת אתי מהבית את הרעיון של העומר - בשנה זאת שאני פנוי לעבוד עליו. העומר של עין חרוד לא סיפק אותי. ... הלכתי קודם כל אל המקורות, לברר מה היה העומר וכיצד נחוג. הלכתי גם אל ההסטוריונים והחוקרים באוניברסיטה, שאלתי אותם, הם לא יכלו לעזור לי הרבה. חיפשתי במשנה, בגמרא. ובכן, בתוך שנה זו, או בחצי שנה, קרוב ל-44(19), עשיתי את מסכת העומר כולה. גם הטקסטים, גם מבנה הטכס, גם הנעימות: זאת היתה עבודה רבה. ... כאשר סיימתי את ההשתלמות, בחורף, באתי הביתה, וב-45(19) ניסיתי לראשונה לבצע את זה. ב-45(19) זה כבר יצא בדפוס. מאז הוא מתבצע שנה בשנה. החברים התלהבו מאוד, קיבלו את זה כשלהם מן ההתחלה. ... הכל חובר כמיקשה אחת: הייתי מרוכז במשימה. הרוב כתבתי בעמק המצלבה בירושלים. ... אחר כך עשיתי קצת שיפוצים. כיום זה יצא כבר מרשותי". (מתוך: ד"ר ציפי פליישר: "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי", 1964, עמ' 369). את הכוריאוגרפיה לטקס העומר יצרה הכוריאוגרפית לאה ברגשטיין (1989-1902), גם היא חברת קיבוץ רמת יוחנן באותה עת. וכך מספרת ברגשטיין על מפגשה הראשון עם החג: "היה זה באחד מימי פברואר הזוהרים בשמש אביב, האדמה הייתה רוויה מגשמי הברכה, הצמיחה בכל הפינות עשבים עליזים. סמוך לשעת הצהריים, פגשתי את מתתיהו סמוך לשער הקיבוץ. לבוש עבאיה, מקל רועים בידו, מנהיג את העדר הלוחך בחריצות מהעשב. עננות זהובות, סגולות, וורודות, ריחפו בשמים וליטפו את פסגת הכרמל. והנה, מתתיהו מספר לי על ירושלים (משם חזר לפני כמה ימים, לאחר שנת לימודים). מייד הוא עבר לספר לי על העומר, מספר ושר במיוחד את השירים שבחר להגשמה במחול. עולם חדש נפתח לפני: 'אביב בארצנו', 'ראשית קציר', 'והיה כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם'. הייתי אחוזת התפעלות. באו לי רעיונות למחולות ועימם ההרגשה עד כמה קשה יהיה הביצוע. רצון רב להגשים - יחד עם חרדה האוכל לעמוד מול עוצמת השירים? אבל הצבעים, הצלילים והסיפורים של מתתיהו, היו כל כך קרובים לאמת חיינו - והחלטתי להיענות לאתגר" (יורם גורן: "שדות לבשו מחול": על לאה ברגשטיין ותרומתה לחג ולמחול הישראלי. עורך: צבי קרניאל. הוצאת קיבוץ רמת יוחנן, 1983). על יצירת הריקוד סיפרה ברגשיין: "ציורי פרסקו של האביב בארצנו. העצים מלטפים את השמים. מעל הצמרות עובר לחש רגוע. הציפורים מחליקות מעל בתנועות גליות ארוכות אין סופיות. האביב בארצנו נכנס בלטיפה ... העלים על העצים משחקים עם קרני השמש ... דו-שיח בין שמים וארץ. בשבילי השדות רצים ילדים בשובבות קלילה. החסידות מתיצבות בשדות העמקים ומבשרות את יקיצת היקום מתרדמת החורף, והכל מברכים 'שלום שלום הידד הידד אביב היום' (שלם). תנועות הריקוד עצורות ומופנמות, הקווים ברורים ומזכירים ציורי כדים מיוון הקלסית. הידיים נפתחות וחוזרות פנימה למרכז הגוף, הכל שטוח כמו ציורי קיר עתיקים. פה ושם פריצה החוצה ... הריקוד מלווה בתחושה כאילו זוג נאהבים יושבים על נדנדה. יורדים ועולים, עולים ויורדים בליווי השיר. הקווים הגליים שולטים בכל. ההתחלה והסיום משחקים על אותו הגל. ... אהבתי לך ארצי באביב". (ארכיון רמת יוחנן). השיר "פנה הגשם" נדפס בתש"ז, 1947, בקובץ "מתתיהו ויינר: הבאת העומר - מסכת-חג ושירה" (תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, ספריה מוסיקלית מס' 16, הוצאת המרכז לתרבות). השיר המובא כאן בוצע באפריל 1986 בתכנית מספר 6 של הסדרה "זמרת הארץ עם אהוד מנור", ששודרה בערוץ הראשון של הטלביזיה הישראלית. התכנית הוקדשה לשיריו של מתתיהו שלם. הוא נטבע ב-2008 ב"תקליטור 4: היו לילות - מחווה לאבות ולאימהות הזמר העברי", מתוך אוסף של 10 תקליטורי "הפסקול של המדינה - 40 שנות יצירה בטלוויזיה הישראלית" (התו השמיני, ירושלים). ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "מתתיהו שלם" ו"פסח - חג האביב", מפי: • שלישיית שריד. • מקהלת קיבוץ אילון. פנה הגשם, הלך-הלך לו. ענן רקיע חלף-הלך לו. פני אדמה באור חמה, שיבולים זקפו ראשיהן בקמה. בני הרים, זה אל זה, ברמה ישוררו: שלום, שלום! הידד, הידד, אביב היום! ערוץ הנחל גלים בוקע. הומה החורש, חדווה שופע. מוריק הנוף, שדות לרוב, צבעונים עלו באודם-חן בנקיקים. בעמקים פרחי-נוי זה אל זה ישוררו: שלום, שלום! האח, האח, אביב היום! הקלטה ועטיפת תקליטור: רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.