🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד מילים: יצחק יצחקי (1997-1923| לחן: יוחנן זראי (20163-1929) | עיבוד וניצוח: אריה לבנון (2023-1932) | שירה: אריק סיני (נ' 1949), דפנה ארמוני (נ' 1956), אפי בן-ישראל (נ' 1955) | השיר "גן השקמים" ("Gan HaShikmim") ("Sycamore Garden") הוא פזמון נוסטלגי שעוסק בראשית ימיה של העיר תל-אביב. הוא מתאר את הערגה לתל-אביב, עת הייתה שכונה בראשיתית, עם שקמים ובתים בודדים בחולות, ובטרם הפכה לעיר סואנת עם כבישים, חנויות ובתי שחקים. השקמים בשיר הם משל לשינוי זה. את מרביתם כרתה עיריית תל-אביב, עם התפתחותה של העיר, לטובת פיתוח תשתיות (בניית ביוב, הפרעה לתנועה, שמירה על ניקיון, פינוי שטחים לבנייה), למרות מאבקים ציבוריים לשימור נוף העיר וצמחייתה שהובילו בעיקר אנשי רוח (סופרים, משוררים ואמנים), כמו שאול טשרניחובסקי ויהודה קרני. את השיר חיברו בשנת 1954 יצחק יצחקי (מילים) ויוחנן זראי (לחן), לתכנית ב' של להקת פיקוד המרכז: "כף קוף אחד" ("מט מוסיקלי בארבעה מסעים"), מאת משה שמיר, בבימויו של גדעון שמר (הצגת הבכורה: 30.8.1954, ברמלה). גרסתו המילולית המקורית של השיר היתה שונה מזו המוכרת כיום. יוחנן זראי סיפר, כי כשדידי מנוסי כתב את פזמוני התכנית, היה חסר שיר רומנטי, ואז יצחק יצחקי מסר לזראי את השיר "גן השיקמים" להלחנה. זראי רצה להלחין תחילה את השיר בקצב הטנגו, אך איכשהו זה לא צלח, ואז הלחין את השיר, בין לילה, כוואלס איטי. השיר הפך ללהיט הגדול ביותר מהתכנית. (מתוך: "הלהקות חוזרות : שירים במדים" - תכנית מס' 2 : להקת פיקוד המרכז, בעריכתו, בהפקתו ובהגשתו של אברהם זיגמן. התכנית שודרה ברשת ג' של "קול ישראל" בתאריך י"ט מנחם-אב תשס"א, 8.8.2001). סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, בספרו "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב" (הוצאת דביר, 1985, עמ' 147-146): שירים עבריים רבים עשו את צעדם הראשון על במה צבאית. בעשורים של 1950 ו-1960 היו הלהקות הצבאיות משתלה של זמר חדש שתפוצתו חרגה הרבה מעבר לבסיס צה"ל. שירים "צבאיים" רבים זכו במרוצת השנים לביצועים "אזרחיים", ונשכחה העובדה שהם היו פעם חלק מהצגה של להקה צבאית. השיר "גן השקמים" הושר לראשונה בשנת 1954 על-ידי חברי להקת פיקוד המרכז, בהצגה "כף קוף אחד" מאת משה שמיר. העלילה נסבה על זוג חיילים הבורח ממחנה צבאי והולך לבלות בתל-אביב. באולם "תיבת נוח" לא נותרו כרטיסים, על כן יוצאים השניים ל"גן מאיר" ומתרפקים על גן השקמים שאבד. את השיר המקורי שרה שלישיית החיילים - אהובה דיכטר (הרשקוביץ), משה (מושיק) טימור ודוד לוין. בכתיבת עשרת פזמוני ההצגה התחלקו ביניהם דידי מנוסי ויצחק יצחקי, קצין החינוך של פיקוד המרכז באותם ימים. בהמלצת דידי, הוטלה הלחנת המנגינות על בחור צעיר בעל כישורים מוזיקליים, יוחנן זראי, שהתפרנס עד אז מנגינה בפעמוני בניין ימק"א בירושלים ועוד לא נודע שמו כמלחין. אשתו, ריקה, נתמנתה למדריכה המוזיקלית של הלהקה. כעבור שנים אחדות החלה ריקה זראי להופיע כסולנית בערבי זמר וכללה את "גן השקמים" ברפרטואר שיריה, לאחר שעמוס אטינגר שינה, לבקשתה, את מילותיו ובין היתר גם "איזרח" את השיר - במקום זוג טירונים שיבץ בשיר קבצן תל-אביבי, הלך בודד וזוג צעירים אוהבים. מחבר השיר, יצחק יצחקי, השלים עם עדכון התמליל ותוך זמן קצר הפך השיר בפי ריקה זראי ללהיט נוסטלגי. אחר הפוגה של כחצי יובל שנים, שב השיר והתחדש בפי אריק סיני. כמו-כן זכה לביצועים מחודשים בפי ירדנה ארזי, הכל עובר חביבי, יזהר כהן ועוד. בשנת 1981 יצר הכוריאוגרף מרקו בן-שמעון ריקוד זוגות לשיר. ריקוד זה הוא הראשון שיצר בן-שמעון. השיר, המובא כאן מפי אריק סיני, דפנה ארמוני, אפי בן-ישראל, הוקלט ב-2.1980 בבית המורה בתל-אביב, על-ידי קול ישראל. ביצוע נוסף לשיר, מפי למיקי קם (נ' 1955), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "יוחנן זראי" ו"שירי מקומות". התווים שעל-גבי הסרטון: מתוך הספר "בכל זאת יש בה משהו - שירי הזמר של תל-אביב" (לעיל). היה היו אי פעם שקמים, ( - מושר: היה היו כאן פעם שקמים) חולות מסביב וגם נוף. העיר תל-אביב של אותם הימים היתה בית בודד על החוף. ויש לפעמים נערכו ישיבות מתחת שקמים אז, בצל, וליד העצים צחקו הבנות וענו בזמרה: הי יא-ליל. כן זהו, כן זהו, זה גן השקמים. היו גם כאלה אי אז בימים. גדלה תל-אביב מסביבה פרוורים, הכל בה תוכנן ונבדק. נבנו בה כבישים, נשכחו השקמים, והלבין אז ראשם מאבק. הכל אז ניבנה בקצבו של הדור - ( - מושר: הכל כאן ניבנה בקצבו של הדור) חנויות ובתי שחקים. אך אם רק נפנה מבטנו אחור ( - מושר: ורק אם נפנה מבטנו אחור) ניזכר בשקמים ירוקים. כן זהו... היום השקמים נעלמו ואינם, רק שלט את שמם עוד מזכיר. כמה ציפורים וספסל מיותם ניצב בליבה של העיר. ומושך הוא אליו, כשהערב יורד וצצים במרום כוכבים, (- מושר: ונושרים מן העץ העלים) קבצן מן הרחוב או הלך בודד, או זוג צעירים אוהבים. כן זהו... מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.