הם אומרים לי: אל תשיר על שמי אביב פתוחים, לא על שדרות, לא על פרחים, עזוב שירים שמחים. והם אומרים: תפסיק לחרוז את אור הכוכבים, שיר רק מה שבנפשנו, את הכאבים. והם אומרים: תפסיק לחרוז את אש האהבות, שיר רק מה שבנפשנו, את האכזבות. הם אומרים לי: אל תשיר "יבואו עוד ימים ימים טובים, קרובים, ימים חולמים". עזוב שירים תמימים. אך איך אפשר לזמר, איך אפשר בלי מחר, בלי מחר. כן, איך אפשר לזמר, איך אפשר אם חלום לא נשאר. אני מאמין בשדות השמש, בשחר מפציע ובליל אמש, בצחוק של ילד - אחרת לא הייתי שר. אחרת לא הייתי שר.